נמלטת ביקורת סרט

You Can't Run Forever Movie Review

טליה הרפז על "נמלטת":
"עלילה רעועה ודמויות חלשות, מה שבטוח - מותחן זה לא"

סרט חדש שתף/י

משחק ג'יי קיי סימונס, איזאבל אנאיה, אלן ליץ', אוליביה סימונס במאי/ת מישל שומאכר

מתח/פעולה

ביקורת סרט לנמלטת מאת טליה הרפז

ציון המבקר

"איטי ועצבני"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

4/10

מדד פופולריות

4.0/10

היכן תצפו?

בקולנוע

50.0% בבית

25.0% לא אצפה

25.0%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

טיול משפחתי תמים שהופך למרחץ דמים, מרדף בתוך היער, נערה בודדה ומתוסבכת נגד רוצח פסיכופת - בסך הכל מבנה מוכר ומבטיח למותחן מהנה (אמנם לא מקורי) שידביק אותנו לכיסאות בתחושת סיפוק ממנוסה הישרדותית מקפיצה. מהסרט "נמלטת", או בשמו המקורי "You Can't Run Forever", היינו מצפים לקבל בדיוק את זה. ההפקה המשפחתית של זוכה האוסקר ג'יי קיי סימונס ("ויפלאש") בתפקיד הרוצח, בתו אוליביה סימונס בתור הבת החורגת ואשתו אשר לקחה חלק בכתיבת הסרט ובבימוי, מצליחה לפספס בכל פעם מחדש את ההזדמנות לבנות מתח עבור הצופים דרך משחק בינוני וטונציה לא ברורה לאורך כל הסרט. אם אתה נופל לטריקים זולים של אימה או לקווי עלילה שחוקים, לפחות תעשה את זה כמו שצריך. פה "נמלטת" נכשל, ובגדול.הסרט עוקב אחר מירנדה (איזבל אנאיה), נערה מתבודדת הסובלת מהתקפי חרדה לאחר שאביה התאבד שנה קודם לכן. היא מתמודדת עם האובדן עלי ידי טיפוס על העץ הגדול בחצר הבית, כישרון שהיה מצופה שיתגלה כחיוני בהתחשב בעובדה שרוב הסרט מתבסס על מנוסה בתוך יער, אבל בפועל בא לידי ביטוי בפעם אחת חסרת חשיבות. אמה ההריונית (פרננדה אורחולה) המודאגת מהתנהגותה שולחת אותה לנסיעה עם אביה החורג הלבבי (אלן ליץ') לכבוד התינוק העתיד לבוא.

בדרך הם נתקלים בזר מטריד (סימונס) שדמותו לא מקבלת שם עד לקראת סוף הסרט. את אותו הזר אנו רואים לראשונה בתחילת הסרט כשהוא יורה בשלושה אנשים ללא כל סיבה. לאחר שהאב פותח בשיחת נפש מרגשת עם הבת המאומצת, ובדיוק ברגע שבו אנו מתחילים לחבב את הדמות, אנחנו נפרדים ממנה באכזריות. הרצף הזה חוזר על עצמו כמה פעמים במהלך הסרט, כשבמקביל בקו עלילה רעוע אפילו יותר האם והאחות החורגת מנסות להציל את הבת הנעדרת בכוחות עצמן.העלילה מסתבכת כשמצטרפים שני שוטרים צעירים לא יוצלחים שתרומתם לבניית המתח ותפיסת הרודף היא אפסית. הם מגמגמים את דרכם אל כל משימה ולא מקדמים את הסיפור בשום צורה. נדמה שדמויות השוטרים נוספו כ"פילרים" ולעיבוי כמות הדיאלוגים בסרט, או אולי לצורך קידום האילוץ של האם לנהל חקירה פרטית משלה אל מול הרוצח ולבסוף לחבר את שני הקווים לסצנת סיום כוללת אחת. אם כל הבלגן הזה לא מספיק, הרצף נקטע פעם נוספת בצורה ביזארית לחלוטין כשמירנדה צורכת בשוגג פטריות הזיה והסרט שוב משנה כיוון ומציג הפעם חוויה פסיכדלית בתוך היער. אווירת האימה המתרופפת עוד ועוד נגדמת לחלוטין ברגע זה בו מירנדה מתהלכת ביער הצבעוני וחווה התפתחות רוחנית, נוטשת לגמרי את יחסי הצייד-נטרף שיכולנו עוד להרגיש עד אז.

בין התסריט המעורער לשחקנים הלא מנוסים, שתי נקודות אור משמעותיות הן שני השחקנים הראשיים. ג'יי קיי סימונס מתמודד עם הבינוניות הסובבת אותו דרך ביצוע שקט ומבודח של דמות הרוצח המציג אותו כאיש קר לב, סוציופת ואכזרי ותורם לאלמנט הציד האופף את דמותו. מולו עומדת השחקנית הצעירה איזבל אנאיה, שמתמודדת לא רע עם הדמות הנדושה של הנערה המתבודדת ומצליחה ליצור רגעים פגיעים ומחממי לב. למרבה הצער, כל עימות בין השניים לא מלווה בשיח אלא בצווחות פחד מצד מירנדה וכמה יריות המובילות לעוד פרידה נוספת מאנשים היקרים לליבה. אפילו הפוטנציאל לרומן שעלה באמצע הסרט באמצעות נער בשם טוד (קווין קווין) והיה מקסים באופן מפתיע, נגמר אחרי שתי סצנות משותפות.שאלה אחת שעולה מתחילת הסרט והיא הדבר היחיד המונע מאיתנו מלקום מהמושב היא מיהו הרוצח ולמה הוא עושה את זה? את התגלית חושפת אמה של מירנדה באופן רנדומלי דרך חיפוש בגוגל. השוטרים, כמובן, חסרי אונים מדי מכדי לפרוץ דרך בחקירת הרצח שלהם. הסרט מגיע לסיום בדומה לתאונת דרכים - שני קווי העלילה מתנגשים אחד בשני ומגיעים לפיצוץ גדוש במונולוגים איטיים ודל באקשן סוחף.פוסטר הסרט מבטיח לנו שאם אהבנו את "משחקי הרעב", אנחנו בוודאות נהנה מ"נמלטת". בפועל הדמיון היחיד בין שני בסרטים הוא התפאורה המיוערת. לחובבי ג'יי קיי סימונס "נמלטת" יכול להיות מספיק מהנה. לנוכח הרמה הכללית, דמותו המבעיתה שופכת מין הומור מצמרר על המונוטוניות הכללית. 102 הדקות של הסרט מספקות כמה סצנות חביבות, רק שבסופו של יום הוא עובד יותר טוב כדרמת נעורים-משפחה מאשר מותחן.

טליה הרפז

עמוד הסרט שעות הקרנה בקולנוע תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י