הבמאי הקנדי קסבייה דולן נחשב לאחד המטאורים הגדולים שידע עולם הקולנוע העולמי בשנים האחרונות. נער שכבר בגיל 19 מוציא את סרטו הראשון, "הרגתי את אמא שלי", שהופך ללהיט, זוכה בשלושה פרסים בפסטיבל קאן ונבחר לייצג את קנדה באוסקר. גם סרטיו הבאים של דולן זכו להקרנות בקאן ובפסטיבלים בינלאומיים מובילים בהם "פעימות לב", "לורנס בכל מקרה" ו"מאמי" שאף הופץ בישראל.אך מטאור שנוסק, בסוף גם מתרסק. דולן כתב וביים בשנה שעברה את סרטו דובר האנגלית הראשון "חייו ומותו של ג'ון פ. דונובן" בכיכובו של קיט הרינגטון ("משחקי הכס") ונטלי פורטמן שזכה לביקורות איומות ונעלם כלעומת שבא. סרטו החדש "מתיאס ומקסים", בו הוא גם משחק בתפקיד ראשי, מסמן חזרה לפורמה של דולן, שחוזר לקנדה (ולמועמדות לדקל הזהב בפסטיבל קאן), בסרט מינורי יותר ומפוזר למדי, אך עם כמה סצנות חזקות ובימוי מרשים. הסרט זמין לצפייה כעת בהקרנות מסחריות בסינמטק תל אביב.
פרסומת
כשמו, הסרט עוקב אחר שני חברי ילדות מתיאס ((גבריאל ד’אלמיידה פרייטאס) ומקסים (דולן), חלק מחבורת צעירים שנהנית להשתטות במונטריאול. למתיאס יש חברה קבועה ומקסים זוכה להצעות לשידוכים ממשפחתו, אך סרט קצר שאחותו של חבר משותף מצלמת בו הם נאלצים להתנשק מאלץ אותם להתמודד עם דחפים שהסתירו לאורך השנים.היופי והבעייתיות בסרטו של דולן שלובים זה בזה. אנו כצופים מבינים את היצרים שמסתתרים מתחת לפני השטח, אך לאורך מרבית דקותיו של הסרט דולן נמנע מלהראות לנו את התפתחות מערכת היחסים ומשלב שלל עלילות משנה שלא בהכרח מוסיפות לקו העלילה הראשי (בהן עלילת משנה שכוללת את האריס דיקינסון היפהפה הזכור מהסרט המצוין "חולדות חוף"). סצנות אלו הופכות את הסרט לבעל מבנה אפיזודיאלי, אך מעניקות לו קצב ושפה משלו.
הבימוי של דולן תזזיתי וקדחתני, המצלמה מתקרבת ומתרחקת מהדמויות, הדיבור שלהן שוטף ובלתי נפסק ולעיתים נדמה כי אנו נקלענו במקרה לתוך מפגש רנדומלי של חברים קרובים. לוקח זמן רב לסרט למצוא את השלד העלילתי שלו, אך הקצב המהיר, היכולת הווירטואוזית של דולן כבמאי ומשחקו בתפקיד הראשי, שהוא הטוב ביותר מבין הסרטים בהם הופיע כשחקן, הופכים את "מתיאס ומקסים" לסרט ייחודי ובעל איכויות קולנועיות ששווה לצפות בו, לא רק לחובביו המושבעים של הבמאי.