לאן נעלם אמיליו אסטבז? מי שנחשב למנהיג חבורת השחקנים המוכשרת שכללה את רוב לאו ,דמי מור ואחרים וכונתה ה"בראט פאק" בשנות ה-80 וכיכב בסרטים כ"נערי הכרך", "מועדון ארוחת הבוקר" ו"מעקב צמוד", נעלם לגמרי מהמסך במאה ה-21 עם גיחות פה ושם גם כבמאי. אסטבז, בנו של מרטין שין ואחיו של צ'רלי שין, נדמה היה לי תמיד כאדם מיוסר. והנה הוא חוזר למרכז הבמה בסרט חדש שבו הוא מככב וגם מביים. סרט שעל פניו הוא עצמאי וקטן, אולם מכיל בתוכו סיפור רחב יריעה שמצליח לא מעט לרגש את הצופה.הסרט "לילה בספריה" עוסק בלילה אחד קר במיוחד בספרייה הציבורית של סינסינטי באוהיו. מנהל הספרייה (אסטבז) משלים עוד יום עבודה שגרתי ונאלץ להתמודד לפתע עם קהל גדול של חסרי בית שינסו להשתמש בספרייה כמפלט בפני הקור ששורר בחוץ. שם הסרט באנגלית הוא "הציבור" ואותו ציבור של חסרי בית טוען כי הספרייה היא מקום שהציבור יכול להשתמש בו כרצונו.
פרסומת
הקולנוע אוהב ספריות. הספרייה הגדולה באלכסנדריה הופיעה בסרט "אגורה" שם הגיבורה הייתה היפטיאה המלומדת שחיה ולימדה בעיקר בספרייה. הספריות של ימי הביניים הונצחו בסרטו הנפלא של ז'אן ז'אק אנו "שם הורד" שם מנסה שון קונרי לפצח את תעלומת מות הנזירים. וים ונדרס התאהב בספרייה בברלין כשהציג אותה כמקום שבו נפגשים הנפש והחומר במספר סצנות מופלאות בסרטו "מלאכים בשמי ברלין".נדמה שאין פופולרית בקולנוע מהספרייה הציבורית של ניו יורק שהוצגה באינספור סרטים כגון "ארוחת בוקר בטיפאני", "מכסחי השדים" ועוד. בכל הסרטים הללו הוצגה הספרייה כמקום שהוא הרבה יותר מארונות המלאים בספרים. הספרייה הוצגה כמרכז ידע מיתי שבין ספריה מסתתרות אגדות ותעלומות מסתוריות. בסרטים אלו לעיתים קרובות הוצג הספרן (בדרך כלל הספרנית) כהרבה יותר מחנון המשקיט את קהל הקוראים.
אסטבז ליהק קאסט נהדר לסרט שכולל בין היתר את אלק בולדווין כשוטר קשוח, את כריסטיאן סלייטר ("מר רובוט") כפרקליט מושחת ואת השחקן הנפלא מייקל ק. וויליאמס ("ארץ לאבקראפט") כמנהיג חסרי הבית. אסטבז עצמו משכנע כמנהל ספרייה שלא בדיוק נהנה מעבודתו ומחייו.הסרט מציג את הספרייה כאי של ידע בחברה הכמהה לידע. מסתבר שעדיין אנשים קוראים ספרים גם בעידן הטיקטוק. מעבר לפתיחה ולסיום המרגשים בונה אסטבז בתבונה סיפור הדן בשאלת המקומות הציבוריים בחברה. מה משמעותה של ספרייה ציבורית? עד כמה החברה בימינו מתעניינת בכלל בציבור ובציבורי? האם הקפיטליזם החזירי לא הפך את הציבור לשקוף ובלתי נראה? "לילה בספרייה" הוא סרט שיש בו הרבה יותר ממה שנדמה בתחילה. כדאי מאוד להקשיב לו ולהיפתח אליו. כדאי גם לפתוח ספר טוב, במיוחד שעכשיו אנו מצויים בעיצומו של חודש הקריאה (מה שבעבר נקרא "שבוע הספר").
נמרח ומגזים בדיאלוגים לא מעניינים. מצליח לנגוע בזכות מסרים הומניים כמו חמלה וערבות הדדית, אך משעמם בחלקים גדולים.סיפור על קבוצת הומלסים שנוהגת לפקוד את הספריה הציבורית בסינסנטי מידי יום. בלילה אחד קפוא, הם מוצאים מפלט מפני הקור בספריה אחרי שעת הסגירה. עובד הספריה מצטרף אליהם למרות שמדובר בהפרת חוק ונהיה נציגם ודוברם. מולו מתנהלים פרקליט בכיר ובלש משטרתי שבנו נעדר. ההתבצרות וניהול המו"מ עם רשויות אכיפת החוק זוכה לסיקור תקשורתי, מה שגורם לציבור לא להישאר אדיש.היה רצוי לקצר ולהוסיף יותר קצב.