בפתיחת סרטו של פבלו לריין הצ'יליאני, "ספנסר", אנו פוגשים את הנסיכה דיאנה לבית ספנסר (קריסטן סטיוארט) כשהיא לא מצליחה לאתר את הארמון שאליו הוזמנה במסגרת חופשה של בית המלוכה. למרות שהיא התגוררה בעבר בסביבת הארמון, דיאנה הלחוצה מסתובבת סחור סחור עד שלבסוף אנשי הצוות של בית המלוכה מאתרים אותה. היא לא שייכת למקום ולזמן והיא מודעת לכך. דיאנה נפלה למחילת הארנב ולא יודעת איך לצאת.
סרטו של לריין מתאר שלושה ימים בסוף שנת 1991 כשמשפחת המלוכה בילתה ביחד את חופשת חג המולד. דיאנה כבר ידעה על בגידתו של בעלה הנסיך צ'רלס עם קמילה, אולם לריין אינו הולך בדרך הביוגרפיה הקולנועית השגרתית. הוא אינו בוחן איך הפכה דיאנה למי שהייתה ונדמה שגם אין לו עניין בחיפוש אמת או צדק היסטורי. לריין בוחן דמות טראגית, הלכודה בארמון ובסיטואציה בלתי אפשרית מבחינתה. כמו בסרטי הפילם-נואר הטובים, המציאות הינה שיקוף של נפשה של אותה גיבורה - מציאות מציקה, שורטת, קרה (בארמון שבה מתאכסנת משפחת המלוכה כולם מדגישים כמה קר) ובעיקר חסרת רחמים.
פרסומת
הבמאי הצ'יליאני כבר עסק במעין נסיכה – ג'קי קנדי - בסרטו "ג'קי" (שלטעמי "ספנסר" טוב ממנו בשל היותו הרבה יותר חרדתי). הוא מציג מציאות שבה מעבר לדיאנה וילדיה כולם מתנהגים כמי שכפאם השד ומטרתם היחידה להלך בעדינות כרוחות רפאים כדי לא להרגיז חלילה את המלכה אליזבת. סאלי הוקינס ("צורת המים") היא מלבישה מלכותית הדואגת לדיאנה, יוצאת מהגדרת תפקידה ונשלחת לדרכה. טימותי ספול המצוין הינו אחראי המשמר שדואג שמא הנסיכה תגרום לעוד אי נעימות ומנסה בעדינות, על גבול האיום, להחזיר את דיאנה "למקומה" .גם ג'ק פרטינג כבעלה הנסיך צ'רלס מנסה להסביר לדיאנה כי יש שניים מכל בן מלוכה - האחד הפרטי והשני הציבורי ועליה לשחק את המשחק, ויהי מה.דיאנה היא תאונת רכבת בהתהוות: היא סובלת מבולימיה, מרגישה בודדה ובכלל קשה לה עם כל הגינונים המלכותיים הקפדניים. היא "גר בארץ נוכרייה" (וסצנת הסיום של הסרט תבהיר זאת חד משמעית). היא הוזה ופוגשת את אן בולין, שבעלה המלך ציווה לכרות את ראשה - ודיאנה חוששת מגורל דומה. "ספנסר" הוא סרט אימה קלסטרופובי שאינו מספק מפלט לצופה, ולו לשבריר שנייה אחד. בעת הצפייה לא יכולתי שלא להיזכר בג'ואן פונטיין המגיעה ב"רבקה" של היצ'קוק לאחוזת מנדרליי וחשה שאשתו הראשונה של הגיבור נושפת בעורפה. לריין, בעזרת צילום שעוטף את דיאנה מקרוב (שאר בני המלוכה נראים ולא נראים ונדמים לעיתים כרוחות רפאים), ובעזרת פסקול מטריד ביותר מעביר היטב את תחושת האי נעימות של דיאנה .
הבמאי מקדיש חלק גדול מהסרט ללבושה של הגיבורה. היא מחויבת לחנוט עצמה בבגדים שהוכנו עבורה וכשהיא מערבבת תלבושות, היא מרגיזה את המשפחה המלכותית. קריסטין סטיוארט נדמית כלואה בבגדיה לא פחות מאשר הרגשתה כי היא כלואה פיזית בארמון. הכובעים שדיאנה חובשת הם על גבול הגיחוך. נדמה שמאז המטעמים שעשתה סופיה קופולה בבגדי מרי אנטואנט לא זכה ביגוד ליחס ציני שכזה בקולנוע.קריסטן סטיוארט בתפקיד דיאנה היא חידה אמיתית. האם מדובר במועמדות ראויה לאוסקר ובשחזור אמין של דיאנה או שיש כאן מקרה מצער של אובר-אקטינג ברמה של טלנובלה? אני מחבב את סטיוארט שהייתה מצוינת בתחילת דרכה בסרטים כ"עד קצה העולם", הדרדרה לתפקיד נוראי בסרטי "דמדומים" ונדמה שרק לאחרונה אחרי קרוב לחמישים סרטים בגיל 32 היא חוזרת לעצמה. אין טעם לבדוק כמה היא דומה לדיאנה. לריין לא מתעניין בדיוק היסטורי. זוהי דיאנה בעיבוד החופשי מאד של סטיוארט והתוצאה מטלטלת."ספנסר" ממשיך סדרה ארוכה של סרטים על בני המלוכה הבריטית בכלל ועל הנסיכה המנוחה דיאנה בפרט. העיסוק בנושא הוא הגילטי-פלז'ר האולטימטיבי ונדמה שלא נשבע ממנו. יחד עם זאת, זה אינו סרט לכל אחד ולא סרט קלאסי על בית המלוכה הבריטי. זהו סרט על אישה אחת אומללה ועל הקירות המלכותיים שלתפיסתה לא הפסיקו לסגור עליה.
סרט מדכא בעיקר שמציג את הצד העצוב של דיאנה בבית המלוכה.
שם:מוניגיל:7117/02/2022 19:34:03
6/10
פושר פסקול גרוע. היה מקום לתאר את מותה של אישה מקסימה פשוטה וערכית וסיום הסרט הלוויה עם שירו של אלטון גון: נר ברוח
שם:אלכסגיל:3717/02/2022 12:53:28
5/10
עדיף לצפות בסידרת המופת THE CROWN על משפחת המלוכה הבריטית מאשר בסרט הזה. ענה 4 של הסידרה מציגה את הסיפור האמיתי של דיאנה במלואו וימשיך בעונה 5. הסרט הזה מציג רק מלנכוליות ובאסה, אנשים יצאו באמצע. היא לא אוהבת פה היא לא אוהבת שם וכל הבבל"ת הזה של הצגתה יותר מדי סובלת בכל רגע נתון ומביכה את כולם סביבה. זה לא היה ככה באמת. הסידרה יותר נאמנה למציאות. לא ממליץ על הסרט.