דמיינו את דיוויד פינצ'ר מביים את "באטמן" וקבלו את הסרט הנוכחי. שילוב אפלולי של "שבעה חטאים" הלהיט שלו משנת 1995, "זודיאק" הסרט הפנומנלי שלו משנת 2007 ואת הסדרה המעולה שביים והפיק עבור נטפליקס, "מיינד האנטר", הלבישו את העלילות של הסרטים הנ"ל, עם הסגנון הכל כך מוכר של פינצ'ר על עלילת הקומיקס של באטמן והדמויות הכל כך מוכרות משלל הסרטים והסדרות שנוצרו - ותקבלו את הסרט הנוכחי. בוגר, אפל ומורכב אפילו יותר מסרטיו של כריסטופר נולאן. כאשר הדבר היחיד שעומד לו לרועץ הוא האורך הבלתי נסבל ולא הגיוני של שעתיים וחמישים וחמש דקות.נראה שמאז הופעת הבכורה המקורית של הדמות ב-1939, דמותו של הפילנתרופ ברוס וויין והאלטר-אגו שלו בתחפושת איש העטלף, באטמן, לא עזבו את התרבות הפופולרית אפילו לרגע דל אחד. הוא מרכיב תכוף על המסכים שלנו, עם מגוון רחב של פרשנויות כבר עשרות שנים אחורה. הבחור המתוסבך שאוהב להילחם באנשים רעים הוא הגשמת הפנטזיה האפלה של אנשים רבים על פני הפלנטה שחולמים גם הם להכות בעבריינים ובאנשים שפגעו בהם לאורך השנים. הגרסאות המאוחרות של באטמן זכו לשלל פרשנויות. אם זה מייקל קיטון בסרטים האקספרסיוניסטים של טים ברטון. אם זה ג'ורג' קלוני ו-ואל קילמר בסרטים הקאמפיים המוגזמים של ג'ואל שומאכר.
פרסומת
כריסטיאן בייל בסרטים של נולאן היה ריאליסטי יותר. בן אפלק בסרטים של זאק סניידר היה סוג של איש עטלף על סטרואידים. הקולנוען מאט ריבס, בעזרתו של רוברט פטינסון, מספק לנו ברוס וויין צעיר יותר, רדוף יותר, אחד שמשחק לא רק כלוחם אלא מוצא את עצמו גם כבלש של פרשייה אפלה ולא ברורה המזכירה באופן מחשיד את עלילת הסרט, "שבעה חטאים". הוא גם הבאטמן הפגיע והשביר ביותר שראינו עד כה. הוא איבד את מרבית הונו ואחוזתו מטונפת ולא משופצת.העלילה עוקבת אחר אדם מסתורי הנוקם במנהיגי העיר המושחתים - אנשים בעמדות כוח שחטאו ולכן נענשים באכזריות המזכירה את אותה יצירה פורצת דרך של דיוויד פינצ'ר, "שבעה חטאים", או את סרטי "המסור" השונים. באטמן בעצם הופך לבלש כדי לתפוס את אותו אדם מסתורי. אותו אדם משאיר שלל רמזים, חידות והפתעות. כך שזהותו של אותו אדם לא ממש מפתיעה את הצופים מעריצי באטמן. אין כמו העיר גות'האם סיטי הרקובה וכל כך מושחתת מהיסוד, כרקע לחוויה האנושית המפוקפקת שעלילת הסרט מציעה.
מכיוון שאורכו של "באטמן" כמעט שלוש שעות, העלילה מתארכת הרבה מעבר לצורך, ומנסה לחפור גם לתוך ההיסטוריה של משפחת ויין וגם להיסטוריה של סלינה קייל, הלא היא "אשת החתול" בגילומה של זואי קרביץ. מורכבות עלילתית אין ממש, אבל כן יש ניסיון כלשהו להעניק עומק פסיכולוגי לשתי הדמויות הראשיות המובילות את הסרט. לעומת זאת לדמות של סגן ג'יימס גורדון (בגילומו המוצלח של ג'פרי רייט) אין ממש עומק ולא ברור מדוע הוא כל כך נאמן ומשתף פעולה עם איש העטלף, למרות ההתנגדות של כל מפקדיו. אבל הוא כן בוחר לאפשר לבאטמן להיות חלק מהחקירה ומשמש כיד ימינו.הבימוי של ריבס, במיוחד כשזה מגיע לסצנות האקשן, ברור וישיר. הוא לעולם לא מאבד את הגיאוגרפיה של הסצנה, לעומת הבמאים הקודמים של סרטי באטמן, סניידר ונולאן, אשר סצנות הפעולה בסרטיהם היו מאוד דרמטיות וגדולות מהחיים. סצנות הפעולה בסרט החדש יותר מינוריות והרבה יותר מדויקות. עד שמגיע הסיקוונס האחרון, וגם הוא צנוע לעומת הסרטים של נולן וסניידר. הסצנות תמיד נשארות ריאליסטיות ולעיתים גם גרפיות ואלימות מהרגיל בסרטי קומיקס. זה עדיין לא "ג'וקר", אבל בהחלט מתקרב לשם. גם בימוי השחקנים של ריבס הרבה יותר מדויק, אולי גם בגלל אופיו החסכוני והממוקד של התסריט והניסיון לבנות את הדמויות וליצוק בהם מורכבויות פסיכולוגיות.ייאמר לזכותו של הסרט שעל אף אורכו הוא לא משעמם לרגע, אבל בהחלט היה ניתן לקצר אותו. עם זאת, ההישג המרכזי של "באטמן" בגרסתו החדשה הוא הדרך לספר סיפור מוכר למעריצים בסגנון פילם-נוארי בלשי אפל ואלים. ריבס עושה זאת ביד בטוחה של אמן עם ניסיון מוכח ומוצק. עם כמה טוויסטים די משכנעים ונקודת מבט חזקה על מיהו איש העטלף. זהו בהחלט אחד מסרטי באטמן היותר טובים שנוצרו אי פעם ובהחלט סרט הקומיקס למבוגרים המרשים ביותר מאז "ג'וקר".
בין סרטי הסדרה הכי חלשים שהיו. לא הגיבור ולא הנבל ממש מחזיקים את הקהל במתח. סרט קודר וארוך מידיי, מצולם חשוך ולא ברור. אין ממש ביטוי למכונית או ל" צעצועים" של העטלף ובכלל קאסט מרגיש עייף.
אפשר לוותר
"אפל וארוך"
שלח/י
רוברט פטינסון
פול דנו
זואי קרביץ
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות