בגיל 96 הלכה ביום חמישי האחרון לעולמה המלכה אליזבת השנייה אחרי 70 שנות מלוכה. 15 ראשי ממשלה עברו תחתיה, היא הייתה עדה לשינויים פוליטיים, מדיניים ועולמיים והפכה לחלק בלתי נפרד מתרבות הפופ. את אותן 70 שנות המלוכה החליט הבמאי רוג'ר מישל ז"ל ("נוטינג היל") להציג על המסך במה שהיה לסרטו האחרון לפני שמת. הסרט, שיצא בתזמון מצמרר ביום בו המלכה הלכה לעולמה, הפך להיות כעת מתנת הפרידה המשותפת של השניים מהעולם. הוא לא מפחד מהביקורת או מלשבור סטיגמות אלא להיפך - הוא מרשה לעצמו להתבדח על חשבון הממלכה אבל גם להציג צדדים חשופים וחמים יותר שלה.בית המלוכה מאז ומתמיד היה הנושא שמעסיק את כל הצהובונים. עוד לפני שהיו משפחות שמייצרות לעצמן דרמות באופן בלתי פוסק כמו הקרדשיאנס, היו דווקא אלה שגרו בארמון בקינגהאם ובטירת וינזדור שגרמו לעולם לחכות בציפייה לסקנדל הבא. למרות שאיבד ממעמדו בשנים האחרונות והפך לגוף שמככב במדורי הרכילות, הכתר הבריטי שמר לאורך השנים על המסתורין והיוקרה שלו ואולי זה בעצם הגורם שהשאיר אותו בכותרות.
פרסומת
בראש הגוף המסתורי עמדה המלכה, שעם השנים נתפסה בעיני רבים בציבור הבריטי כ"אמא" ולאחר מכן כ"סבתא", אבל במקביל תדמיתה הייתה קרה ומרוחקת. הבמאי מחליט לאתגר את התפיסה המנוכרת ומציג לנו את מה שרבים תמיד חלמו לראות - האישה האמיתית שמאחורי הכתר. בפאזל הנקרא "אליזבת: דיוקן בחלקים", מישל שוזר בזה אחר זה סדרות סרטונים אותן הוא מאגד תחת קטגוריות עם שמות שונים הקשורים לאספקטים בחייה של המלכה. מדברים גדולים כמו משפחה וזוגיות ועד לאהבתה הרבה לסוסים. אנחנו זוכים גם לצפות מקרוב במלכה כשהיא לומדת מאביה איך להתנהל במלחמה ועד לחוקים שמסבירים איך לקוד כשפוגשים בהוד מעלתה.אין בסרט מונולוגים או ראיונות (אל תצפו לראות את בני המלוכה שופכים את שעל ליבם) ולמעשה כמעט ואין בו כלל שיח מלבד מה שנאמר בקטעי הארכיון המצולמים. הבחירות שנעשו בזמן העריכה הן שמרכיבות את הדיוקן, כשבין הקטעים תוכלו למצוא מערכונים קומיים שנכתבו על המלכה, הופעות אורח שלה (גם בסרטים מצוירים) וחומרים מצולמים של אנשים ברחוב על בית המלוכה. את כל זה מלווה פסקול נפלא שנע בין מנגינות מלכותיות מרגשות לשירים מוכרים.
בין השורות, מישל מנסה להעביר מסר ברור - לאורך 70 שנות מלוכה ו-96 שנים בעין הציבור, אליזבת הייתה עדה לשינויים גדולים בתרבות ובמדיה. אלו היו שנים קריטיות והיא זכתה לקחת חלק בכולן; החל מגיל 3 בו הופיעה לראשונה כנסיכה "ליליבת'" בשער מגזין ועד מותה בגיל 96, הפכה אליזבת' לפנים המוכרות בעולם. היא הייתה בעיתונים וברדיו ובשנותיה המאוחרות זכתה דמותה לעיבודים קולנועיים וטלוויזיוניים רבים. ההתייחסויות הרבות לדמות שלה כמייצגת של משפחת המלוכה וגם כאינדיבידואל הם אלה שהעניקו לה תואר נצחי כאייקון בתרבות הפופ.זה לא הדוקו המלכותי שכולם רגילים או מצפים לראות. הוא מהנה ומשעשע ובעיקר הופך את המלכה לנגישה יותר, אנושית. זה מסע בציר הזמן דרך נקודות ציון חשובות בחייה, מעין מורשת שתשאיר מאחוריה לעד ולכן התזמון ליציאת הסרט כנראה מדויק מתמיד. בין אם אתם אוהבים את בית המלוכה או מתנגדים אליו באופן נחרץ, עלינו לקבל דבר אחד - בשבוע שעבר איבדנו אייקון תרבותי גדול ונותרנו עם חור שיהיה קשה למלא.