למצוא את הדרך ביקורת סרט

מחלת האלצהיימר נידונה בעולם הקולנוע לא מעט בשנים האחרונות בשלל סרטים: "עדיין אליס" שזיכה את הופעתה של ג'וליאן מור באוסקר, "האב" שתיאר את כאבו ותסכולו של אזרח ותיק בגילומו של אנתוני הופקינס, כשגם הופעה מרשימה זאת זיכתה את הופקינס באוסקר השני שלו. ג'ולי כריסטי סיפקה הופעה קורעת לב ב"הרחק ממנה" המרגש שביימה שרה פולי. לאחרונה הציג בקולנוע "מאה פרחים" היפני שמצליח להכניס את הקהל לתוך עולמה של חולת האלצהיימר (בכיכובה של מסאקי סודה) ומנגד לראות את ההתמודדות של בנה עם מצבה.הבמאי/תסריטאי, פטריק דיקנסון ממשיך את ההתעסקות במחלת האלצהיימר בסרט "למצוא את הדרך", כאשר הפעם ההתמקדות היא במשפחה המטפלת בחולה וההשפעה עליהם. הסרט מביא את סיפורו של קנזבורו שאשתו, אקיקו, נפטרה לאחר שנים של מאבק במחלה. לאחר מותה הוא נזכר שכשהכירו היא סיפרה לו על זיכרון מאושר מילדותה והראתה לו תמונה משפחתית מאגם ווינדמיר שבאנגליה שבו חיפשה אחר ארנב יחד עם בני משפחתה. הוא מחליט לצאת למסע חוצה יבשות יחד עם בנו, טושי (שאין ביניהם קשר קרוב), כלתו ונכדתו הקטנה מיפן ועד לאגם על מנת לפזר שם את אפרה של אשתו. בדרך, קנזבורן מצליח ללכת לאיבוד ולפגוש משפחה אנגלית חמה. את אב המשפחה מגלם השחקן הוותיק, קיראן הינדס, שדמותו גם איבדה את רעייתה והשניים חולקים תובנות. בסופו של דבר הוא מצליח להגיע לאגם ווינדמיר אך מתברר שזהו מקום עצום שמתפרש על שטח של מאות אלפי קילומטרים ואת המיקום המדויק של התמונה קשה מאוד לאתר. האם יצליחו האב והבן להגשים את משאלתה האחרונה של אקיקו?"למצוא את הדרך" ששמו המקורי הוא בכלל cottontail כלומר ארנב, שם שמרמז על הכיוון אליו הולך הסרט, הוא שילוב של סרט מסע והתמודדות עם אובדן יחד עם נגיעה בנושא ההתמודדות האלצהיימר. זוהי נקודת החוזקה של הסרט ומנגד גם החולשה שבו. מצד אחד הסרט עוסק בנושאים חשובים ומרגשים: התמודדות עם מחלה קשה והתמודדות עם אובדן של אדם קרוב ומצד שני זה בעוכריו כי כל אחד מהנושאים הוא גדול ומורכב ולכן ההתעסקות בסופו של דבר היא לא מספיק מעמיקה והתחושה היא של פספוס מסוים. נראה כי הדגש הוא על הפרידה וההשלמה עם חסרונה של אקיקו והחיבור המחודש לבן, אך האלצהיימר שבא לידי ביטוי לאורך הסרט מגיע לפרקים ואין מספיק התעסקות בו למרות שהוא חלק מהותי מהסיפור. יחד עם זאת מדובר ביצירה מרגשת, אנושית מלאה בניואנסים קטנים בעלי משמעויות, צילומי נוף מרהיבים של הצלם מארק וולף ועיסוק רב באוכל.השימוש הרב בצילומי אוכל שמשמעותו לנחם את בני המשפחה, בא לידי ביטוי בחיפושו של קנזבורו אחר דיונון במעדניה, שהיה המאכל האהוב עליו ועל אשתו כאות לגעגוע שלו אליה וכן בארוחה החמה בבית האנגלי אליו הוא נקלע ובעת חיתוך הגזר שגרמו לו למחשבות על משפחתו. סצנה נוספת שנחרטה מהסרט והייתה מרגשת מאוד היא מתחילתו כשהאפר של אקיקו יוצא מהמכונה. קנזבורו ובנו, טושי, מחזיקים יחד מלקחיים ומעבירים יחד את האפר לכלי. זוהי סצנה שמעידה על טקס של אחדות ואהבה למת.פטריק דיקנסון מיומן בעיקר בבימוי סדרות טלוויזיה והוא אינו מצליח לייצר אחידות קצבית לאורך הסרט. בחלקו הראשון של "למצוא את הדרך" ישנן יותר מדי קפיצות בזמנים בין העבר להווה שמנסות ליצוק מידע רב על דמותם של קנזבורו ואקיקו ולהעביר את האשמה והכאב של הבעל על מות רעייתו. הוא עושה זאת אמנם ביצירתיות אך זה איטי מאוד ומבלבל. החלק השני של התחלת המסע הוא דינמי יותר ובו הוא מתחיל לנתח ולהבין מה עבר עליו ומנסה לגשר על הפערים התקשורתיים עם בנו, אותו הזניח עם השנים. נראה כי הסרט יושב על שני חלקים לא מספיק מאוחדים שהיה צריך ללטש כדי שיוכלו לשבת כמקשה אחת שלמה. אין ספק שרוב הסרט יושב על כתפיו של לילי פרנק ישמגלם את קנזבורו. הוא שופע כריזמה ומצליח לסחוף אחריו את הצופים למסע המרתק שעוברת דמותו ולכן הוא ליהוק מושלם.

עד שתחזור Wait For Me חדש 2025

בירד Bird חדש 2025

בוב טרבינו עשה לך לייק Bob Trevino Likes It חדש 2025

השמפניה של גברת קליקו Widow Clicquot חדש 2025

דרכים מצטלבות Crossing 2025

דבי הייתה פה Debbie Was Here 2025

מריה Maria 2025

חלב The Milky Way 2025

זרע התאנה הקדושה The Seed of the Sacred Fig 2025

געגוע Longing 2024 2025