התלבטתי אם להקליט את המשחק של מכבי תל אביב או לכוון שעון לפרק הראשון של טוין פיקס, הלכתי על מכבי כי היה ברור לי שאחזור עד חצות ורבע הביתה. חיכיתי בכניסה לקולנוע גת לאילנה המקסימה שיש להניח שאילו היתה רוצה היה יכול להתפתח בינינו משהו, טוב לא חשוב, בקיצור כבר בכניסה לאולם פגשה בשני חברים שלה, משום מה מצאנו את עצמינו יושבים לידם. השר שמעון פרס הגיע להקרנה, ונשא נאום קצר על הקולנוע( בואו נגיד שהערצתי אליו רק גברה כאשר לא השתמש בפלטפורמה הזאת לקידום מטרות פוליטיות).הסרט: מספר את סיפורו של כרמי (כרמל בתו) המשתחרר מהכלא,חברו לפשע הארמני (מוני מושונוב) אוסף אותו. כבר בנסיעה הזו מתוודה אליו שהכסף של שניהם הושקע בבר שלו ובעצם הכל הלך, כי הבר לא עובד כמו שצריך ,כרמי משתולל אך מקבל את רוע הגזירה. הארמני מציין שיש שם זמרת נהדרת בשם לילה(לילך מרקוס) הבר: שמעון השף(מנשה נוי) המכין שוב ושוב מרק אבויבז, מנהל את המטבח,ומשמש גם כמלצר, במהלך הסרט הוא מקבל אינספור פענים את הכינוי "גאון" וזה בגלל המרק שלו. כרמי מתאהב בלילה ממבט ראשון, אך לילה שייכת למשהו אחר-לאוגוסט המפיוןנר (עזרא כפרי) . למרות זאת נרקם סיפור אהבה בין כרמי ללילה. כשהארמני מציע לכרמי לגנוב מאוגוסט איקונה יקהר המוברח מרוסיה ומיועד לאיזה מפיוזי אנגלי, נענה הוא בחיוב. מפה רק מתחלים הדברים להסתבך, אל הסוף הטראגי או שאולי הלא כל כך...
פרסומת
דדה (שירה פרבר) ה בתו של מוני המנהלת בעצם את העניינים בסרט, החבר שלה איגי אייל שכטר) המעריץ את ג'ימי הנדריקס אך נאלץ להסתפק בנגינת הליווי של לילה השרה שירים בספרדית (היסטרי מדי) פפה (איילה ורטו) לא לפה ןלא לפה,מנסה לשווא לשמור על עץ שאמור להכרת ומנהלת איזו שהיא מערכת יחסים עם הארמני. לטעמי סך הכל משחק טוב במיוחד של כרמל בטו, מוני מושונוב, לילך מרקוס ושירה פרבר , הבמאי יוסף פיצחאזה במאי מאד מסוגנן אם כי נתן יותר מדי חופש לשחקנים שהפכו ליותר מדי היסטריים, מלבד זאת הוא גורם לאיבוד עניין בסרט. הצלם שי גולדמן מוציא מעל ומעבר, פשוט צילום טוב.אז מה יצא מהסרט הזה? פיספסתי את "טווין פיקס" אילנה מיד נעלמה אחרי הסרט ולא נתנה לי אפילו הזדמנות להציע קפה או משהו הדבר היחידי שהיה מרשים באמת היה שמעון פרס ונאומו הקצר.
לסיכום בסמה מוצ'ו מנסה להיות "מתחת לאף"בשילוב עם (פילם נואר) אך גם לא מגיע להיות סרט בורקס טוב ( הצעה: ללכת לראת סרטים של מלוויל ומהר) מדי ארוך, מדי היסטרי וקצת משעמם..