קיטש רומנטי מתקתק לא בדיוק עושה לי את זה, אבל מול הקסם של "החברה שלי" פשוט קשה לעמוד. מדובר בדרמה קומית נפלאה המשחזרת בצורה אמינה ונוגעת ללב את אהבתם הראשונה והתמימה של שני ילדים, ג'אב ונוי-נא, שמשפחותיהם חיות בשכנות בכפר קטן אי שם בתאילנד.הסרט הוא שיתוף פעולה בין שישה במאים, כולם סטודנטים לקולנוע באוניברסיטת Chulangkorn המפורסמת שבתאילנד. התסריט לסרט קצר שהתפתח לסרט ששמו מופיע מעלה, איחד את השישה לאחד משיתופי הפעולה המוצלחים שראיתי בתקופה האחרונה. הסרט הוא בעצם מסע נוסטלגי, מחמם לב המתאר את התבגרותם והתפכחותם של שני ילדים.
פרסומת
ג'אב כעת בשנות העשרים לחייו, ואחד מחבריו עומד להתחתן. בדרך אל החופה אמו מצלצלת ומספרת בהתרגשות שהיא קיבלה הזמנה לחתונה של נוי-נא, שמתקיימת בו ביום. ג'אב נזכר באהבה הראשונה שלו והנוסטלגיה מתחילה להציף אותו. אופרת הסבון האהובה עליהם, שירים מתוקים, משחקי הבנות, חבורת הבנים והשתיקה הכואבת אחרי שדרכיהם נפרדו.העלילה מתרחשת בכפר תאילנדי ירוק. אביהם של ג'אב ונוי-נא הם שני הספרים היחידים בכפר. מספרותיהם נמצאות בסמיכות - חצי מהגברים בכפר מסתפרים אצל האחד וחצי אצל השני. השניים יריבים בלב ובנפש, מה שלא מפריע לנשותיהם לנסוע יחדיו למספרת הנשים בכפר הסמוך ולרכל על כולם. גם על הילדים שלהם זה לא משפיע במיוחד, והם מפתחים ידידות שהופכת לסיפור אהבה נוגע ללב. כדי שיוכל להצטרף אל חברות הבנים, נאלץ ג'אב להפסיק לשחק עם הבנות כולל עם בחירת ליבו, נוי-נא. ג'אב שרוצה לשחק בכדורגל, לרכב על האופניים ולהשתולל עם שאר הבנים מחליט להפסיק לקפוץ בגומי ולשחק בגומיות שולחן עם הבנים.
הבימוי של ששת המופלאים עדין ונוגע ללב והמשחק של הילד צ'ארלי טריראט (ג'אב) והילדה פוקוס ג'ראקול (נוי-נא) נדיר באמינותו ונטול כל סכריניות."החברה שלי" הוא בעצם סגירת מעגל שכל אחד עושה במהלך החיים שלו כאשר הוא בוחן את הילדות שלו. סגירת המעגל של ג'אב מהולה בנוסטלגיה מלאת אהבה, ובעובדה אחת עצובה, שהוא סוף כל סוף מכיר בה, נוי-נא היתה האהבה הראשונה שלו ועכשיו יהיה עליו להסתפק בזיכרונות ולצעוד קדימה אל העתיד.