הקהל הישראלי עדיין לא נחשף ליצירתו המהפנטת של קים קי-דוק, אחד הבמאים הפעילים ביותר בדרום קוריאה. ברי המזל המחוברים לערוצי הסרטים של הלווין או הכבלים יכל לצפות בעולמו האלים ונטול הפשרות של הבמאי המרתק הזה. סגנונו המדויק, הממעיט בדיבורים ועולמו הויזואלי הבוטה גרמו למפיצי הסרטים בישראל להתרחק מהבמאי הייחודי הזה. כמה לא מפתיע שהמפיצים בחרו לעשות הכרה ראשונה בין הקהל לבמאי דווקא עם יצירה מרהיבת העין השופעת בנוף פסטורלי ועלילת זן קסומה שתלהיב כל אדם המחפש אחרי עשייה קולנועית ייחודית, ובמקרה הזה אפשר לציין בלתי נשכחת.לבטח תקראו רבות על הפולקלור, הנופים המרהיבים, וכיצד עונות השנה הן שחקן משנה דומיננטי בעלילת הסרט. כל אלה מן הסתם הישגים גדולים לבמאי הגאוני הזה, שהתמחה בעיקר בסרטים אלימים וזועמים. גם בסרט זה הצופה יסחף לסערת רגשות: אהבה, רוע, הארה ולידה מחדש כשהפעם את המעשים של הגיבורים ישקפו עונות השנה הלוקחות חלק פעיל בקידום העלילה.
פרסומת
מרבית הסרט מתרחש במקדש צף בלב אגם ובו מתגוררים נזיר קשיש וילד. עונות השנה והשנים שיחלפו יעבירו את השניים שינויים מרחיקי לכת. אביב, על שפת האגם נמצא ילד נזיר הקושר אבנים לחיות האגם - נחש, צפרדע ודג. הנזיר הקשיש מזהיר אותו כי אם תגרומנה האבנים נזק, הוא יאלץ לשאתן כאבן במשך כל חייו. בקיץ הילד הוא כבר נער צעיר שההורמונים עושים בו את שלהם. הוא מתאהב בנערה הנשלחת למנזר כדי להחלים ממחלה, בבוא יומה לחזור לכפר יישאר הנער עם לב שבור. בסתיו הוא גבר בשל ומר נפש שהיה שולח יד בנפשו אלמלא הנזיר הקשיש היה עוצר בעדו. בחורף הוא כבר זקן החי לבדו במנזר. אישה בשלבי הריון מתקדמים מגיעה ומובילה אותנו אל האביב.הלוקיישן של הסרט גורם לקהל להחסיר פעימה, והצילום האימפרסיוניסטי המדהים של עונות השנה עליו אחראי הצלם בהק דונג-היון בלתי נשכח. קים קי-דוק וצלמו המוכשר מכשפים אותנו בצילומים מרהיבים ועוצרי הנשימה המבטאים בצורה מושלמת את המעגליות של החיים והטבע, אבל הסרט הזה הוא הרבה יותר מסרט זן בודהיסטי. זהו סרט על החיים, על האופי האנושי מילדות עד בגרות ועל התוצאות של הבחירות שאנחנו עושים במהלך החיים. סרט על גאולה, ברוטאליות, השלמה וסליחה. קים קי-דוק שואל האם יש סיכוי שהמין האנושי יכפר על הנזק שעשה לאחרים וילמד דבר מה מכל מה שעבר עליו במהלך השנים. לראשונה בקריירה שלו ניתן למצוא אופטימיות אצל הבמאי הפסימי.
תענוג לעיניים .
הסרט אמנם איטי כצפוי אבל ככל שהסרט מתקדם כך גם הצופה מתחבר יותר ויותר לנופים לאווירה למוסיקה לרוגע .
פשוט מקסים , בימוי עדין וחזק בו זמנית .
מומלץ !!!