ויליאם מילר (פאטריק פוגיט), "ילד של אמא" בן 15 וחובב מוזיקה, מצליח להישלח בשלהי 1973 על ידי המגזין היוקרתי "רולינג סטון" לסקר ולראיין את להקת הרוקנ'רול "סטילווטר", במהלך מסע ההופעות שלהם, ובשלבים המוקדמים של התהוותם כלהקת רוק מצליחה. הילד, אשר אמו המגוננת (פרנסס מק'דורמנד - מועמדת לאוסקר) התנגדה נחרצות להצטרפותו ללהקה, מגלה הרבה אמיתות חיים על חיי הרוק, ובעיקר על הזיוף שבהילה הנוצצת, על הסמים, על הגרופיות, על היחסים העכורים והתחרותיים שבין חברי הלהקה, השקרים, המסכות ועוד.הסרט הוא מעין אוטוביוגרפיה המסכמת את חוויותיו של הבמאי (וגם התסריטאי) קאמרון קרואו (ג'רי מגוויר), אשר גם כתב עבור הרולינג סטון בהיותו כבר בן 15 בשנת 1973. ועם זאת, הסרט רחוק מלהיות סיפור אוטוביוגרפי. זוהי פיסת נכס צאן ברזל של התרבות האמריקנית. סרט זה הנו פנינה של הומור, תסריט שנון, שחקנים טובים מאד, ומעל לכל - קולנוע צרוף. מצאתי את עצמי נהנה כפי שלא נהניתי זמן רב מאד מסרט.
פרסומת
הסרט סוקר את תרבות ההערצה והמיתוס הנצחי של כוכבי הרוק, שהיו אלילינו בצעירותנו. ועם זאת הוא אינו חוטא בפשטנות, אלא מתאר לפרטי פרטיהן סיטואציות וסצנות קטנות מחיי היומיום של להקת רוק. ראוי לציון גם הפסקול המעולה והאותנטי המלווה את הסרט, וכן הסצנות המשעשעות השזורות לאורכו של הסרט, ואשר מזכירות לנו שאנו בסה"כ שותפים לחוויה קולנועית, בסופו של דבר - אם כי נהדרת מאין כמוה. עוד סרט שהצטערתי שהוא נגמר. אני חושב שהוא ידבר לכל אחד מאתנו, שבנערותו היה שבוי במיתוס הנפלא, אם כי המזויף משהו, של להקות הרוק.לסיכום: נוסטלגי ועדכני באחת, פיסת תרבות, מרתק, שנון ומקורי. 10 בסולם יגאל.
או.קיי, סרט מדהים!
מי שלא אהב את הסרט פשוט לא הבין אותו, זאת היא האמת הקשה...
אני לא מנסה להעליב אף אחד אבל זה פשוט סרט מדהים!!!!
קייט הדסון מפסיקה להיות הזונה המקסימה בקומדיות הרומנטיות ונותנת משחק משובח וראוי לאוסקר, אני גם חושב שהיא הייתה מועמדת.
שם:ziviגיל:1605/10/2002 16:49:56
5/10
סרט נחמד, לא יותר מידי
אחלה בשביל להעביר מאה עשרים דקות פלוס מינוס.
אהבתי בהתחלה את הרעיון של "האיש שכותב" את ה'קרדיטס'. הסרט עצמו לא מי יודע מה, יש לו עלילה עם עיניין אך סוף קיצ'י מידי, למרות שהוא דיי מפתיע לראות את כוכבינו נשארים ללא בן זוג, אבל לפחות, אם לא יותר, אם הגשמת חלומם.