רונית אלקבץ היא רכבת הרים של רגשות, בפרויקט הראשון שהיא ואחיה שלומי מביימים וכותבים יחד. אלקבץ במפגן משחק המקרב אותה לשיאים שרק ג'ינה רולנדס ושחקניות מעטות אחרות התקרבו אליו אי פעם. לא פלא ש"אישה תחת השפעה" מהדהד בחוזקה בעקבות הופעתה המשתלטת על המסך ועל ליבותיהם של הצופים ולא מרפה גם אחרי שהאור נדלק. כאשר עוצמת הכאב של אלקבץ לא תיתן לכם מנוח רק אז תבינו את הבדידות, האימה והסגר של כל אשה שחיה בתוך מסגרת משפחתית אלימה וחונקת.לילה חשוך בסוף שנות השבעים, בדירה משפחתית צנועה בשכונה חיפאית שמרבית תושביה מרוקאים דוברי צרפתית. ערב יום רביעי, מתכנסת משפחת אוחיון המורחבת במטרה לעשות שלום בית בין ויויאן ואליהו. אחרי מסכת מריבות נשנית, שוב מגיעים אחיה של ויויאן ומנסים לשכנע אותה לא לעזוב את בעלה, מה שמשאיר את ויויאן עם הבעל וארבעת הילדים המשותפים. במשך אותו סוף שבוע, בתוך הגיהינום הקטן והצפוף זוג ההורים ילחמו ביניהם על מסורת, אהבה, פחדים, מורשת, תרבות וקידמה. הופעתו של המאהב לשעבר המסמל את החופש והאלטרנטיבה לחייה של ויויאן, בהחלט לא תורמת להרגעת הרוחות.
פרסומת
בעוד אבי המשפחה שומר על המסורת, חובש כיפה, ומכריח באלימות את בנו בכורו ללכת לבית הכנסת, האם רוצה להתקדם בחיים, ללמוד לנהוג, לצאת למסעדה או סרט, ולנסוע לסוף שבוע עם כל המשפחה. הקרב בין אהבת המשפחה לאהבת האלוהים, הקרב בין מורשה לקידמה, יאכל מבפנים את משפחת אוחיון עד לסוף המרשים. צמד האחים לבית אלקבץ מספרים את סיפורה של העדה המרוקאית המסורתית שעמדה לפני שינוי גדול באותם שנים. התנגשות בין התרבות הישראלית החדשה לערכים המיושנים המיוצגים על ידי הגבריות המרוקאית האלימה. בחוכמה רבה הסרט מצולם בעזרת שוטים ארוכים המצליחים לתפוס רגעים מדהימים בעוצמתם וליצור כימיה מרגשת בין השחקנים. השימוש הרב בקלוז אפ על פניהם של הדמויות המבוצרות בתוך עולמם ומסרבות להרפות ממנו, יוצר אווירה קלסטרופובית. הלוקיישן המרכזי בסרט, דירת השיכון המשפחתית האפלה תורם ליצירת מועקה גדולה עוד יותר.התסריט הוא שדה קרב. אין כאן שיחות נפש, יש כאן מלחמת אותיות, מילים ומשפטים. מילים נאמרות כדי להשיג מטרות. מילים נאמרות כדי להכאיב, כדי לבטא שנאה עצומה. מילים הם כלי נשק הכרחי בסביבה שבה האלימות היא מילולית ולא פיסית. המילים מחפות על השתיקות הזועמות שמכאיבות הרבה יותר. התסריט של צמד האחים הוא אחד משדות הקרב הכואבים ביותר שחוויתי בקולנוע הישראלי אי פעם. אין ספק, רונית וסימו אבקריין מנהלים את מלחמת התרבות שלהם בגאונות סוחפת ומרשימה.
"ולקחת לך אישה" ממומנת בחלקה על-ידי מקורות צרפתיים. שתי הצלעות הנוספות בסרט הם השחקנים הצרפתיים סימו אבקריין וג'ילבר מלכי המגלמים בכישרון רב את הבעל והמאהב לשעבר. הצילום המחניק של ירון שרף הופך לקסום, כאשר הלוקיישן משתנה למסעדה או גן ציבורי. אהבתי מאד את העריכה של גואל אלקסיס, הקטע במסעדה פשוט מבריק.זהו סרט של רונית אלקבץ. השחקנית נושאת בהצלחה על גבה את היצירה המינורית הזו, כאשר כמעט כל סצנה היא בכיכובה. היא מצליחה להפגין קשת רחבה של רגשות במהירות מסחררת לעיתים זה מרגש עד דמעות, לעיתים זה נראה קצת מוגזם. ההופעה האקספרסיבית של רונית אלקבץ עושה את הסרט ופוגעת בו – לטוב ולרע מדובר בחוויה קולנועית המבוססת על הכישרון הבלתי נדלה של אחת הכוכבות הגדולות של הקולנוע הישראלי העכשווי, אם לא הגדולה מכולן בשנים האחרונות.זהו סרט שכל אשה חייבת לעצמה, סרט על העזה לפרוץ ולשבור את המוסכמות החברתיות שבהן נשים רבות בעולם ובישראל עדיין לכודות בהן. יהיו כאלה שיטענו שויויאן משוגעת, היא פשוט רוצה לחיות. אבל המציאות שבה היא חיה, המסורת שממנה היא מגיעה, המשפחה הלוכדת אותה כל פעם שהיא מצליחה למרוד במסורת - גורמים לה לזעוק בתקווה שבעתיד גם היא תזכה לממש את חלומותיה לחופש ולשוויון.
סרט חזק ואמיתי. משחק מצויין ומדוייק של רונית אלקבץ. הביקורות עושות עימו עוול. נהנתי מכל רגע ובייחוד מרונית אלקבץ.
שם:מיכל ת.גיל:4024/03/2005 10:58:08
2/10
אחד הסרטים הגרועים שראיתי בתקופה האחרונה!!!! מוריד שוב את רמת הקולנוע הישראלי שעלתה מאוד בשנים האחרונות.
אלקבץ מנסים להעביר מסרים בצורה עילגת שאינה מחמיאה לאינטיליגצית הצופים. רונית אלקבץ משחקת משחק מופרז ונראית כמכשפה אחוזת אמוק רוב הזמן.
הבננו את המפגש בין הרצונות השונים של בני הזוג, את הקידמה שאליה היא שואפת והוא בורח ממנה, את הניצול של הילדים לקבל מעט אמפטיה ואהבה של שני הצדדים... אך הדרך שבה נעשה הדבר בסרט זה היא רדודה, אינה מעוררת כל סימפטיה (ואם כבר עולה אמפטיה אז היא עם הבעל ולא עם התקפי הזעם של רונית...)
הקיצר, תשארו בבית, חבל על הזמן!!!
שם:ורד רייסגיל:3122/03/2005 00:26:12
9/10
סרט מרשים מאוד. אהבתי.לא לצפות לעלילה מהירה. משחק מדהים של כל השחקנים ובראשם רונית אלקבץ. התסריט והבימוי לוקחים את הקהל בדייקנות לתוך כל מצב, ולכל רגש ניתן זמן ותשומת לב לניתוח והבנת הסיטואציה. זויות צילום מעניינות.