באז לרמן מלך הקאמפ של אוסטרליה, חוזר אל המסך הגדול עם "אוסטרליה". אחרי שהתעלל בשקספיר ב"רומיאו ויוליה" (1996) ובז'אנר הסרטים המוסיקליים ב"מולאן רוז" (2001) הגיע תורו של האפוס הרומנטי. סיפור אהבה על רקע הנופים הפראיים של היבשת הקסומה ומלחמת העולם השנייה. מאחר ואינני מעריץ גדול של הבמאי שופע הרעיונות אך חסר הפרופורציות החלטתי לקחת את סבתא שלי בת ה-82 להקרנת העיתונאים וכמו שחשדתי היא קהל היעד שאליו כיוון הבמאי. בדרך הביתה היא גם נתנה לו ביקורת קצרה ומדויקת: "סרט כמו פעם - עם המון נופים והמון חיות. 4 כוכבים לפחות".נראה שבאז לרמן חשק לרגע ליצור לעצמו "חלף עם הרוח". קצת עצוב שארבעה תסריטאים (ביניהם גם לרמן) לא הצליחו להנפיק עלילה בוגרת ודמויות עמוקות. אבל זה מה שקורה כשלוקחים את התסריטאי שמאחורי שודדי הקריביים ומצמידים לו את זוכה האוסקר הקשיש רונלד האוורד (הפסנתרן, אהבה בימי כולרה) לפי דעתי אחד התסריטאים הגרועים ביותר בעולם. לא היה לסרט הזה אפילו סיכוי אחד נורמאלי להפוך ליצירה קולנועית מונומנטאלית אמיתית. תערבבו פנימה את "הקוסם מארץ עוץ" ושירי פופ קיטשיים דביקים ותשכחו מכול ניסיון להפוך את הסרט הזה לחשוב באמת.
פרסומת
מה כן תמצאו בסרט הזה המתפרש לאורך של 165 דקות? המון נופים עוצרי נשימה, אלפי שוורים וסוסים. יו ג'קמן וניקול קדמן אולי לא בשיאם כשחקנים אבל פשוט נראים נהדר. לצידם אפשר למצוא שחקני אופי מוצלחים כגון: בריאן בראון (תעלול קטלני) דויד וונאהם (שר הטבעות, 300), וג'ק תומפסון (שגילם את אביו של ראסל קרואו בסרט הגייז האוסטרלי The Sum of Us ). יש גם ילד אבוריג'יני מעצבן מה שמוכיח שלא רק ילדים תוצרת הוליווד יכולים להיות נודניקים.תחדירו אל העלילה הרומנטית הקיטשית ונטולת הבושה התייחסות לא מכובדת ורצינית להתעללות המתמשכת של הלבנים בילידי היבשת וחטיפת ילדים מעורבים לחינוך מחדש, הפצצה של היפנים על עיר נמל, מאבקי כוח בין סוחרי בקר והקוסם מארץ עוץ לצד אלטון ג'ון ושותפיו למוסיקה ותקבלו מישמש לא אחיד של ז'אנרים קולנועיים שונים המנסים להתאחד לסרט מגובש. התוצאה סוחפת ורדודה כמו אופרת סבון יומית אוסטרלית. מטריד שסרט הנושא את שמה של היבשת ומתיימר גם לספר את הסיפור שלה, עושה זאת בצורה כול כך פזיזה. נראה לי שהיבשת הזו כבר זכתה לסרטים הרבה יותר מכובדים שסיפרו את קורותיה והם היו הרבה יותר קטנים ומאופקים.
אריסטוקרטית אנגליה (ניקול קדמן) טסה לאוסטרליה לחווה של בעלה, שם היא מגלה שהוא נרצח על ידי מתחריו. היא פוגשת במוביל בקר מחוספס (יו ג'קמן). בלית ברירה היא מסכימה לשתף פעולה אתו כדי להציל את האדמות אותן היא ירשה מבעלה. יחד הם יוצאים למסע לאורך קילומטרים רבים של חבל הארץ היפה והבלתי סלחני ביותר בעולם, המביא אותם להפצצה של העיר דארוין על ידי כוחות יפן.למרות האורך "אוסטרליה" הוא לא סרט משעמם. ברגע שמבינים שבסך הכול מדובר במוצר בידורי רדוד ניתן ליהנות מסצנות הפעולה, הסיפור הרומנטי המגוחך ואפילו מהמוסיקה הקיטשית המביכה. נראה שלמרות כול הבומבסטיות של הסרט הזה, באז לרמן הצליח בכול זאת ליצור רומן רומנטי שיהיה חביב על אנשים שלא ממש רוצים לצפות בסרט רציני על היבשת הדרומית אלא באופרת סבון קלילה וצבעונית עם שחקנים גדולים מהחיים, נופים מרהיבים והמון חיות. בקיצור יומית ראויה שבהחלט עדיפה על "שכנים, שכנים" ו"קרוב רחוק".