הקוראים האדוקים של אתר סרט אולי הבחינו במגמה בשנה החולפת. בדרך כלל כותב שורות אלו נמנע מלכתוב קטילות. מסרט שלא אהבתי או לא חבבתי אני מעדיף להתעלם ולא לבזבז את האנרגיות שלי על דברים שלילים וכך, לדוגמה, נמנעתי מלכתוב על "רובוטריקים 2" או "קוקו לפני שאנל". אבל הינה הגיע סרט של יוצר שאני מאוד אוהב, ג'ים גרמוש, אחד שביים סרטים מופלאים, כמו "זרים", "נרדפי החוק", "מונית לילה", "גוסט דוג דרכו של סמוראי", "קפה וסיגריות", ו"פרחים שבורים", שקיבל אצלי 5 כוכבים.לא פלא שהגעתי להקרנה של "גבולות השליטה" נרגש ונרעש. כנראה שהייתי צריך לחשוד בתוצאה הסופית לפי נתוני הפתיחה שלו. הסרט לא הוקרן בפסטיבל נחשב לפני כן - אירוע מאוד חריג בקריירה הייחודית של ג'רמוש - וגם לא זכה למחמאות הביקורת בארה"ב. להפך, הוא אחד הסרטים הנקטלים ביותר בשנה החולפת, אבל תאכל'ס מה מבקרי קולנוע מבינים? הם הרי לא יודעים ליהנות מסרטים כיפיים. קצת קשה לי להאמין שאני אפילו כותב את הביקורת הזו אבל אני פשוט חייב להזהיר אתכם: "גבולות השליטה" הוא סרט איום.
פרסומת
116 הדקות של "גבולות השליטה" הן הארוכות ביותר בתולדות הקולנוע - שעמום יומרני ארוך ומתיש. מזמן לא התעייפתי ככה במהלך צפייה בסרט. מיסטיקה בגרוש, פילוסופיה בשקל והצילום היפה של כריסטופר דויל לא יכול להחזיק את הסרט על כתפיו. הופעות האורח הבעייתיות של שפע שחקנים מופלאים ( ביל מאריי, גאל גרסיה ברנאל, טילדה סווינטון, ג'ון הארט, היאם עבאס) לא עושות להם חסד. כך שאפילו אבק הכוכבים ההוליוודי לא מצליח להרים את הסרט הזה למצב צבירה שהופך אותו לראוי לצפייה. היחיד שבאמת אוכל הכי הרבה קש הוא איזק דה בנקול בתפקיד הראשי. התפקיד שלו רזה במיוחד כמו שאר הסרט נטול הבשר הזה. הוא בנוי על שאריות מחוממות של עור ועצמות שנשארו מ"גוסט דוג" המופתי.העלילה עוקבת אחר גבר מסתורי החי בצדו השני של החוק ועוסק במשימות מהסוג שאם הוא יספר עליהן למישהו, הוא יהיה חייב לחסל אותו מיד לאחר מכן. הסרט מנסה לשרטט את הדיוקן של אותו איש מסתורי. האמת, אין שום תעלומה. די ברור מלכתחילה שמדובר ברוצח שכיר המתגלה כדמות לא מעניינת. המפגשים עם שלל טיפוסים צבעוניים בעיקר מתישים; הסיטואציות חוזרות על עצמן והמפגשים עם השחקנים המפורסמים בתפקידים קטנטנים מעייפים בעזרת טקסטים מונוטוניים שחוזרים על עצמם.
התוצאה כל כך מאכזבת שהשאלה היחידה היא מה לעזאזל יוצר הסרט חשב לעצמו. אפשר אפילו לחשוב שהמוזיאון לאומנות מודרנית במדריד, שבו מצולם חלק ניכר מהסרט, מימן את הסרט המשעמם הזה כאקט יחסי ציבור. הרי מדובר בפרסום חינם למוזיאון הנחמד שמסוקר מספר פעמים לכול אורכו. חבל שהסרט לא מעניין כמו המוזיאון.
לא נשאר כלום מג'ים ג'רמוש. זהו, גמר את הסוס. בסרט הזה ל-א ק-ו-ר-ה כ-ל-ו-ם. ממש ממש כלום. שום דבר אחר בסרט לא מחפה על הזמן האבוד, לא האסתטיקה, לא הדמויות, כלום. לא שווה ללכת אפילו בחינם, חבל על בזבוז הזמן.
שם:עמית פרגוןגיל:1821/09/2009 23:21:39
3/10
סרט מזור לאלה !! קודם כל אין עלילה ואי אפשר לדעת על מה הסרט מספר בכלל ! השמחק היה גרוע נורא !!
קיצר מפגר .
שם:Timmy cגיל:4006/09/2009 19:17:51
6/10
סרט סטודנטים שנמתח לשעתיים,הסרט גבולות השליטה הוא בעצם סרט פעולה ללא פעולה.
הגיבור נע מאתר לאתר,המצלמה מתרכזת בו ובנופים של ספרד.לאורך הסרט הוא פוגש בדמויות הזויות חלקם יותר חלקם פחות,הוא כמעט ולא אומר כלום ונשאר מסתורי לאורך כל הסרט.יש בסרט הרבה ריטואלים שחוזרים על עצמם שוב ושוב,תמיד בכל פגישה עם האנשים שמעבירים לו מסר הוא נשאל אם הוא יודע ספרדית,הגיבור תמיד מזמין שתי כוסת אספרסו ובעזרת הקפה הוא בולע פתקים שמכילים צופן.
הוא לבוש היטב תמיד,בחליפה עם גוון מטאלי נראה כדוגמן שלא שייך לשום מקום ומעורר עקב כך סקרנות בכל מי שנקרה בדרכו ברחובות ובנופים הציוריים ובעלי הצבעים העזים של ספרד.ההרגשה היא שלסרט יש מסר חשוב אבל כשמנסים להבין מה לא מוצאים,פרט לגיבוב של אימרות כמו "מי שמנסה להיות גדול יגיע בסוף לבית הקברות" ,או "ליקום אין אמצע ואין סוף",או "אין משמעות לחיים" .הסרט ארוך ומתיש כמו חלום שחולמים ללא מטרה.
הצילום של הסרט ברמה גבוהה.שורה תחתונה: סרט מוזר