סיפורה של שפחה: ביקורת עונה שלישית

The Handmaids Tale 3 Series Review

אלעד שלו על "סיפורה של שפחה: ביקורת עונה שלישית":
"עונה שהתקדמה לאט אך עדיין הוכיחה את כוחה"

שתף/י

משחק אליזבת' מוס מקס מינגלה אמנדה ברוגל ג'וזף פיינס אלכסיס בלדל

דרמה

ביקורת סדרה לסיפורה של שפחה: ביקורת עונה שלישית מאת אלעד שלו | עורך ראשי

ציון המבקר

"לוקחת את הזמן"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

8/10

מדד פופולריות

3.3/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

העונה האחרונה של "סיפורה של שפחה" לא הקלה עם הצופים. אם בעונה הקודמת היה נדמה שהמבנה שבו ג'ון מנסה להתקדם וחוזרת חזרה לאחור פעם אחר פעם, מתחיל לחזור על עצמו, אז בעונה השלישית ציפינו שנס המרד יקום והאירועים יתגלגלו במהרה. ההתחייבות ל-13 פרקים הייתה ארוכה מדי וזכינו לפרקים רבים מדי שהיו טובים כיחידות בפני עצמם, אך לא קידמו את העלילה והקנו לסדרה תחושה של דריכה במקום וקצב איטי מדי. למרות זאת "סיפורה של שפחה" היא עדיין אחד הדברים הטובים שיש על המסך הקטן. המשחק המופתי של אליזבת' מוס כג'ון ואיבון סטרהובסקי כסרינה, העיצוב האמנותי המוקפד לעילא, הצילום מרובה הקלוז-אפים שמדגיש כל פרט ופרט שעובר על הדמויות והתסריט שנדמה רלוונטי לזמננו אף יותר מלפני מספר שנים, עדיין הופכים את הסדרה לאירוע תרבותי של ממש.

בסיום העונה הקודמת החליטה ג'ון להישאר בגלעד, לאחר ששלחה את ניקול בשלום לקנדה, במטרה לנסות ולהביא גם את בתה האנה למחוז מבטחים. פתיחת העונה הותירה את מעשיה כמעט ללא השלכות, בזכות חיפויים של פרד וסרינה על חטיפת ילדם. אבל אם היה נדמה שמערכת היחסים בין סרינה לג'ון תעלה לכדי חבירה משותפת כנגד המשטר, הרי שאהבתה של סרינה ל"בתה" הייתה חזקה מכך, מה שהוביל לקרע בינה לבין ג'ון אך בסופו של דבר גם גרם לסרינה לבגוד בגלעד לטובת איחוד עם ניקול. ההפיכה של ג'ון מעוד שפחה למנהיגה של ממש, התרחשה אט אט במהלך העונה. העברתה לביתו של המפקד לורנס (בראדלי וויטפורד) שסייע בבריחתה, התגלתה כמורכבת יותר משנראה על פני השטח, כשהמפקד קרוע בין הפחד מפני יציאה כנגד שלטונות גלעד לבין אהבתו לאשתו אלינור, שמאבדת את דעתה בעקבות הבנתה את גודל הרשע שסייע בעלה ליצור.

ג'ון מוצאת בטירוף של אלינור נחמה של שפיות בעולם משוגע, ואף מנסה להסתייע בה למצוא את האנה. משהיא מפנימה שהצלתה של בתה אינה אפשרית נכון לעתה, ולאחר שהיא מגיעה לשפל המדרגה בפרק יוצא הדופן המתרחש כולו בבית החולים, ג'ון מבינה שהדרך היחידה שלה לשמור על שפיותה ולעשות שינוי של ממש הוא בהצלת ילדי גלעד והברחתם לקנדה, בדיוק כפי שעשתה עבור ניקול. הבעיה היא שבהפיכתה למנהיגה, מאבדת ג'ון את המצפן המוסרי שלה. לאורך העונה אנו חוזים בג'ון מבצעת מספר מעשי הרג, לרוב בלית ברירה. אך לאורך העונה אנו רואים את העונג שלה בהתאכזרות לשפחות אחרות שמשתפות פעולה עם המשטר, כשהשיא מגיעה בכך שהיא מאפשרת לאלינור למות ולא מזעיקה עזרה לאחר שהיא מגלה שניסתה להתאבד, והכל במטרה להציל את המשימה. כך גם היא מוצאת עצמה מכוונת אקדח לעבר ילדה תמימה, מאחר שהמטרה מקדשת את האמצעים. לאורך העונה אנו נחשפים גם לקורה בקנדה, כשהשיא מגיע במפגש בין סרינה לניקול שבעקבותיו היא מחליטה לשנות כיוון ולנסות ולהחזירה לגלעד, דבר שיסתיים במאסר שלה ושל פרד. ללוק, בעלה של ג'ון, מוסבר כי אשתו כבר לא תחזור להיות מה שהייתה בעקבות שהותה גלעד. הוא אולי טרם אינו מבין עד כמה השינוי שחל בה עמוק, אך העונה השלישית עושה בתבונה והופכת את ג'ון בו זמנית לגיבורה ולמנוולת. ואולי לא ניתן לחולל שינוי של ממש במקום כה אכזרי, מבלי להפוך לאכזר בעצמך.

אלעד שלו | עורך ראשי

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י