אור ראשון: ביקורת מיני סדרה''

Red Alert Series Review

עינת אוליבייר על "אור ראשון: ביקורת מיני סדרה''":
"מצליחה לשפוך אור על היום החשוך של 7 באוקטובר"

שתף/י

משחק רותם סלע שרה וינו-אלעד חן אמסלם זגורי מיקי לאון רותם אבוהב ישראל אטיאס הישאם סלימאן

דרמה

ביקורת סדרה לאור ראשון: ביקורת מיני סדרה'' מאת עינת אוליבייר

ציון המבקר

"פסיפס רגיש"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

9.4/10

מדד פופולריות

4.7/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

הסדרה "אור ראשון" (Red Alert), שעלתה בקשת 12 ותעלה בהמשך ברשת פראמונט הבינ"ל, היא אחת ההפקות החשובות של השנה. למרות ואולי בגלל הפולמוס הציבורי שליווה את הקרנתה בארץ ובחו"ל כאשר משפחות של נרצחים חתמו על עצומה בדרישה לבטלה, היא מצליחה לקחת טראומה שעדיין פתוחה ולספר אותה באותנטיות ובכנות. בימים בהם המציאות עולה על כל דמיון, היא אולי אחד הדברים החשובים שטלוויזיה יכולה לעשות: לתעד ולשפוך אור על אחד הימים החשוכים ביותר בהיסטוריה שלנו ולשלב בין יצירה איכותית טלוויזיונית לבין אחריות מוסרית ולאומית להפיץ את הסיפור שלנו מנקודת מבט אנושית. הסדרה מיועדת להפצה גלובלית וככזו היא זהירה. אין היא מטיפה או מאשימה (למרות השחזור של אוזלת ידו של צה"ל בשעות הראשונות), אלא מבקשת לזכור בכבוד את רגעי האור האנושיים של האנשים הפשוטים גם ביום החשוך ביותר.

"אור ראשון" היא מיני סדרה בת ארבעה פרקים המבוססת על אירועים אמיתיים שקרו בשביעי באוקטובר, יום שהפך לנקודת שבר בחברה הישראלית. את הסדרה ביים ליאור חפץ (שביים גם את הסדרה והסרט על מלחמת יום הכיפורים "המזח") והוא גם התסריטאי הראשי לצד רותי עפרוני, כנרת פלד ועידן הובל. התסריט שואף לשלב בין ריאליזם דוקומנטרי ובין דרמה רגשית כשבמרכזה ניצבת הגבורה האנושית המסופרת ומשוחזרת באמצעות ארבעה מוקדי עלילה מקבילים. המוקדים הם מתחם מסיבת הנובה, ביתם של משפחת יהלומי, ביתם של טלי ואיתמר חדד והנסיעה הגורלית של איוב (בגילומו של הישאם סולימאן), איש משפחה וחקלאי ערבי מוסלמי שהתחבא עם תינוקו לאחר שמחבלים ריססו את המכונית בו נסעו הוא ואשתו ההיריונית והרגו אותה. סיפורו המבוסס על סיפור אמיתי מנכיח לנו ולעולם את מורכבותה של החברה הישראלית ואת חוסר ההבחנה של המחבלים שהרגו גם מוסלמים בני דתם שנחשבו בעיניהם כ "משתפ"ים" וכיצד הוא בגבורה סיכן את עצמו כדי להזהיר את חיילי צה"ל ממארב שתוכנן להם.

גם סיפורה של משפחת יהלומי שנחטפה מהממ"ד לאחר שאבי המשפחה אוהד יהלומי ז"ל (בגילומו של מיקי לאון) נפגע מרימון כאשר ניסה לשמור על דלת הממ"ד בה מתחבאת משפחתו, מטרגר אבל חשוב. גבורתו וגבורתה של בת שבע יהלומי (בגילומה של רותם סלע שמפתיעה בשקט ובכאב המאופק שלה) שעמדה בפני דילמה בלתי אפשרית מוצגים בסדרה בעדינות ובכבוד ומהלכים על הגבול שבין תיעוד לאומנות. בולטת ביכולת המשחק גם שרית וינו אלעד שמגלמת באופן אנושי כל כך את טלי חדד, אמו של איתמר חדד שחילצה אותו ורבים אחרים תחת אש כשפינתה פצועים למרות שכל מי שסביבה ניסה לשלוח אותה הביתה להתחבא. גם חן אמסלם ורותם אבוהב מצליחות לדייק את סיפורן של השוטרות ליאת צביאלי ונופר וקנין ולהחזיק את הדרמה שעברה עליהן במשך שעות במסתור, כשאחת מהן פצועה קשה, עד שהגיע לחלצן בן זוגה של ימית (ישראל אטיאס). למרות ריבוי קטעי האקשן שמשחזרים את הקרבות בהם נתקלו השוטרים והחיילים, דווקא הרגעים האנושיים של הסדרה מצליחים להאפיל עליהם בלי להיגרר למלודרמטיות. "אור ראשון" מצליחה לחבר את הנימים הדקים בין זיכרון קולקטיבי לטראומה אישית ומשיגה רגעים אינטימיים ואמיתיים גם אם לעיתים היא מאופקת מאוד, כאילו חוששת מהתפרצות הרגש. הבימוי בהקשר זה מאוזן ומדויק. השימוש בצילום ידני יוצר תחושת מציאות מצמררת, כמעט תיעודית. כל פריים משדר רוך לצד עוצמה שיחד מרכיבים פסיפס של כאב לאומי שעדיין מנסה להבין את עצמו ולעכל את הטראומה.

עינת אוליבייר

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י