שנים אני מחכה לקאמבק הגדול של וודי אלן, אבל במקומו קבלנו במשך תקופה ארוכה סרטים טרחניים כאשר האחרון ברשימה, "כל דבר אחר", היה בגדר אסון טבע. לדעתי היה אפשר להשתמש בו ו"בסוף הוליוודי" הבלתי נסבל כשיטת עינויים אכזרית במיוחד לאסירים במתקן של השב"כ. חלפה שנה והיוצר הניו-יורקי חוזר אל עצמו כאילו לא ביים בשנים האחרונות סרטים שחרפה היא מילה מקבילה להם."מלינדה ומלינדה" הוא אחד הסרטים היפים ביותר של אלן בעשרים השנים האחרונות, עם תסריט חכם ומצחיק, משחק מעולה והכי חשוב הוא עצמו כשחקן לא נוכח בסרט מה שלצערי תורם ליצירה זו רבות. בחוכמה רבה אלן מציג לנו שתי תפיסות עולם במכה אחת: כיצד עלינו להתבונן על העולם? הוא שואל ומעמת את התפיסות זו בזו לכדי תוצאה מצחיקה/עצובה השופכת אור על עולמנו כבני אנוש, הנהנים להסתכל מהצד ולצחוק על צרות של אחרים עד אותו רגע בלתי רצוי שהטרגדיה לופתת גם אותנו.
פרסומת
הסרט המשעשע הזה הוא בעצם דיון פילוסופי מבריק המתנהל בין ארבעה אמנים תושבי מנהטן טיפוסיים היושבים במסעדה. מה שמתחיל כדיון סוער בין מחזאי של קומדיות למחזאי של דרמות מתפתח להתנצחות על מהות הדרמה האנושית. אחד היושבים מתחיל לספר את סיפורה של מלינדה, בחורה מסתורית המופיעה בארוחת ערב ומשנה את עולמם של היושבים סביב השולחן. בעזרת הסיפור שלה אלן מעלה בפעם המיליון את הנושאים החביבים עליו: אהבה, בגידה, חיי נישואין, חוסר תקשורת, יצירה מול ממון, קנאה ורומנטיקה. ההבדל הוא שהסיפור של מלינדה מסופר משתי נקודות מבט: אחת טראגית והשנייה קומית. לפעמים ההבדל הוא גדול ומהותי לפעמים אין כל כך הבדל. מה שמצחיק הוא גם עצוב ומה שיכול להיות טרגדיה עבור אדם אחד יכול להיות קומדיה עבור אדם שני."מלינדה ומלינדה" מחזיר את אלן אל המקום שהוא ראוי להיות בו כיוצר. תסריט מבריק ואנושי, בימוי רגיש ואנסמבל מעולה של שחקנים מגוונים ואיכותיים. בזכות הצלם וילמוש זיגמונד התפוח הגדול מצטלם נפלא והסרט הופך לאחד הסרטים הפשוטים והיפים ביותר לעין שמציגים כרגע בקולנוע. את מלינדה מגלמת בשתי הסיטואציות ראדה מיצ'ל המקסימה שמצליחה ליצור שתי דמויות שונות לחלוטין באותה מסגרת סיפורית. השחקנית שבדרך כלל נמצאת על תקן שחקנית משנה בסרטים הוליוודיים גדולים, כגון: "למצוא את ארץ לעולם לא", "נקמה בוערת", "תא טלפון" ו"פיץ' בלק" מובילה צוות גדול של כוכבים הוליוודיים בהתהוות כמו הקומיקאי המבריק וויל פארל, והשחקניות אמנדה פיט וקלואי סביני. חשוב לציין את וואלס שון (הגמד מ"הנסיכה הקסומה" הנוסטלגי) כמחזאי הקומי שכהרגלו נותן הופעה מלאת חיים וחן.
כרגיל בעולם הפנטסטי של וודי אלן יוצרים שנאבקים על פרנסתם גרים בדירות מאובזרות, לובשים את מיטב האופנה האחרונה ותמיד נראים טוב כאילו זה עתה יצאו ממגזין. כך אלן מצביע על הנקודה החשובה ביותר בסרט, שלא מלינדה ולא העלילה הקומית והטראגית הם אמיתיים; הקהל צופה בפונקציה פנטסטית שהומצאה על ידי מוחו הקודח. הוא זה שמנווט את צמד הסיפורים לכיוונים שהוא מעוניין בהם. מי שנכנס לסרט בעצם זוכה להצצה למרחב הפילוסופי האישי של אלן עצמו ואם הוא מיצה את הדיון שהוא מנהל לנגד עינינו הוא פשוט יכול להפסיק זאת בהינף יד.
Melinda and Melinda
הסרט מציג את מלינדה ואת הסיפור שלה משני כיוונים שונים ומנוגדים,הראשון טראגי ואילו הסיפור השני משעשע...סרט סביר,לא היו הרבה קטעים מצחיקים וחבל.
שם:ענבל בן שלמהגיל:1728/04/2005 01:06:28
10/10
סרט מעולה!, וודי אלן בפשטותו וגאוניותו, סרט שנון, טראגי וקומי כאחד!
חובה צפייה לכל אוהבי וודי אלן, אפשר לומר שאחד הטובים שלו.
שם:נעמי דירגיל:2519/04/2005 09:57:22
9/10
סרט מעניין,משחק טוב,מעורר חשיבה,מראים את אותו תסריט פעם מנקודת מבט של קומדיה ופעם של טרגדיה.מומלץ.