ההמתנה לעונה השלישית של "זגורי אימפריה" הייתה מורטת עצבים ונמשכה מעל עשור, אבל השתלמה ובגדול. אחד הדברים המרכזיים שעלו עוד לפני שהעונה עלתה הוא היעדרותו של בבר (משה איבגי), אב המשפחה ובמובן מסוים אחד הצירים המרכזיים סביבו התרחשה העלילה בעונות הקודמות. בעקבות הסתבכותו של איבגי בפלילים הוא לא חזר לשחק בעונה הנוכחית, וחסרונו מורגש. אבל יכול להיות שזה דווקא מה שמאפשר לכל אחת מהדמויות להרים ראש ולפרוח, בלי הפליק שהיו חוטפים מאבא בבר.
למרות זאת, הדים לנוכחותו של איבגי מביא דניאל סבג האדיר שאמנם מגלם את אבישי, אבל אבישי מחליט העונה שהוא מחקה את בבר, ומבצע את זה בצורה מדהימה. אף על פי שמדובר בתצוגת תכלית של משחק, ברמה האישית התבאסתי שלאבישי אין את הקטע שלו העונה, שהוא רק הצל של בבר.
פרסומת
קצת קשה לקלוט זאת מהפרק הראשון, אבל לאט לאט עולה שהקצב של העונה הזו הוא אחר. זה לא הקצב המהיר והמסחרר של העונות הקודמות, אלא משהו איטי, ארוך יותר - ולכן גם מעמיק יותר. העונה הזו היא אנתולוגיה. כל פרק מספר סיפור אחר, שעומד בפני עצמו גם אם כל הסיפורים שזורים זה בזה. אנחנו מקבלים התמקדות בכל הדמויות, כולם לרגע הגיבור הראשי.
"זגורי" עוסקת באנשים שבורים. ודווקא כשמשהו נשבר, הוא מצליח לפצל את קרני האור בצורה אחרת, ורסטילית יותר. וגם הצללים נעשים מעניינים יותר. העונה הזו היא מסע עומק. זה פחות היומיום בבית משפחת זגורי, אלא זיקוק של סיטואציה וחקירה של כל דמות לעומקה. סגירה יפה אחרי שראינו מעין גרסה קריקטוריסטית של הדמויות בעונות הקודמות - הפעם לכולן נעשה צדק והצד הפגום אבל הכל כך יפה שלהן עולה וצף.
בעונה הנוכחית יש מחוות לעונות הקודמות, שעוזרות לסגירת המעגל ולתחושת ההשלמה. בין אם זה אביאל שפותח את העונה עם נדר חדש שהפעם הוא נודר, ובין אם זו השיחה הצפופה שסבתא אלגריה מנהלת עם אבישג (בדומה לשיחה שניהלה עם מירי). הגילוי החדש שעולה מהדברים שופך אור על שתי הנשים המדהימות הללו ומאיר את שתיהן באור אחר ואנושי.
סגירה יפה נעשית גם עם שאר הדמויות: ויויאן שחוששת להיות לבד מבינה שהילדים שלה לא באמת יוותרו עליה, לא משנה כמה כפויי טובה (לדעתה) הם יהיו, אבי משלים עם מישל ועם המשפחה שלו ומקבל את זה שהמשפחה המקורית שלו לא תשתנה ואיתה צריך לחיות, מירי מחליטה להיות אמיצה ולא להסתתר ואלבז מקבל את זה, אביתר מבין על ויקי ש"אין עוד מלבדה", אביר וגולי מתבגרים ומראים פעם אחר פעם (בסצנות שיטלטלו כל מי שיש לו אחים) שהם תמיד שם האחד בשביל השנייה, וכמובן - אביאל. הרי כל הסיפור התחיל בגלל המריבה בין אביאל לבבר. אביאל, שמנסה כמה שיותר להתכחש למשפחה שלו, שמתבייש בה.
הקליימקס של הפרק האחרון אכן מופתי, ואי אפשר שלא להשוות אותו למה שהיה בסרט "מבצע סבתא" בקשר ליחס למוות - גגים סאטירים מלאי רגש וטירוף. מאור זגורי והצוות הצליחו להכניס סחרור וסערת רגשות שנדיר למצוא על המסך. בסופו של דבר, למרות שאביאל הפעם יוצא מהבית באופן סופי - הוא מבין שלעולם הוא לא באמת יעזוב את המשפחה, ובטח שלא יתבייש בה. ואולי זה מה ש"זגורי" באה ללמד אותנו, כי קל להתכחש לסבתא הפרימיטיבית או לבן דוד הערס. אבל בסופו של יום, הם אלו שתמיד תמיד יהיו שם בשבילך.
שם: motekooגיל: 58כרגע התחלתם להכיר מקרוב את המרוקאים של מדינת ישראל בעם היהודי . קרבות בלתי פוסקים בין בני המשפחה. קשרי משפחה חזקים ומתנתקים. עלילות הפרקים משולבות אחת בשנייה, מה שמחייב את הצופה לראות את כל הפרקים לפי הסדר. קצת אמונות טפלות קמעות שילטון מדומה של אב המשפחה. קצת עבריינות התייחסות לערבים בשכונה. שחקנים מעולים , שגרמו לי לאהוב אותם כל אחד בתפקידו. 8 בסולם motekoo
שם: דודגיל: 12לא הסדרה הכי טובה בעולם, אבל טובה.
ובעיקר, עם שנאת עדות האשכנזיות.
שם: פיניגיל: 40פתאום קם אדם בבוקר הוא מרגיש כי הוא חי טלויזיה וכותב סדרה ואף משחק בה . לא יודע מאיפה הבחור הזה הגיע אבל הוא מוכשר בטירוף . לא פחות עבודה טובה נעשתה ע"י המלהקים שצרפו פסיפס משובח של שחקנים ואפילו נינט נותנת הופעה נהדרת . הרבה כישרון מכל כיוון וחוויה צפיה משובבת נפש .הבעיה היחידה שהסדרה נדמרה וממתינים בעצבנות זגורית להמשך ... שבו בהנאה ותהנו