העמדה: ביקורת מיני סדרה

The Stand Series Review

יעל מאורר אליאב על "העמדה: ביקורת מיני סדרה":
"עיבוד שסובל מפיזור יתר אך מכיל כמה פנינים"

שתף/י

משחק ג'יימס מרסדן וופי גולדברג אמבר הרד גרג קינאר אודסה יאנג

אימה

ביקורת סדרה להעמדה: ביקורת מיני סדרה מאת יעל מאורר אליאב | כתבת סדרות

ציון המבקר

"שאפתנית ומפוזרת"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

6/10

מדד פופולריות

3.3/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

"העמדה", אחד מספריו הידועים ביותר של סטיבן קינג, הוא סיפור על מגפה, המהונדסת על ידי השלטונות, יוצאת מכלל שליטה ומחסלת יותר מ-99% מאוכלוסיית ארצות הברית. הספר מתאר את השורדים החסינים למגפה, המנסים לכונן אמריקה חדשה מבין ההריסות, ונקלעים למאבק אפי בין כוחות השחור לכוחות האור. זהו המקור למיני סדרה שאפתנית ומאתגרת בת 9 פרקים של רשת CBS, שקינג ובנו אוון שותפים לכתיבתה, שמועד עלייתה בתקופת הקורונה והקיטוב החברתי מתאים מאי פעם. את הפרק האחרון כתב קינג במיוחד לסדרה ובה סוף שונה מזה של הרומן. "העמדה" מספרת את הסיפור באופן לא כרונולוגי, מרובה קפיצות בזמן. דבר זה עשוי להקשות על הצופים והוא בולט במיוחד בשני הפרקים הראשונים שבהם נדרש הצופה למאמץ מיוחד להרכיב את הפאזל ולהבין מיהן הדמויות הפועלות ומה קדם למה. הסדרה מספרת את סיפורם של השורדים, המונהגים על ידי שתי ישויות מיתיות: אביגיל פרימנטל (וופי גולדברג) אישה שחורה בת 108, ששם משפחתה רומז להיסטוריית העבדות בארה"ב, המייצגת את "האור". מולה ניצב רנדל פלאג, (אלכסנדר סקארסגארד) "האיש האפל", המייצג את כוחות השחור. וופי גולדברג, קומיקאית שחורה בעלת מעמד אייקוני, היא בחירה מתאימה לתפקיד. סקארסגארד השוודי, המוכר בין היתר מתפקידו בסדרת הערפדים "דם אמיתי", משחק את הרשע האולטימטיבי עם קורטוב של הומור כראוי לדמות כה גדולה מהחיים. שניהם מתגלים לשורדים בחלומות/חזיונות. זהו מוטיב חוזר ביצירתו של קינג למשל ב"ניצוץ" בו ניתנה הנבואה לילד ולגבר שחור. אך גם כאן, כמו ביצירות אחרות של קינג, אין שחור ולבן ברורים. המאבק בין טוב לרע, אור לחושך, מתנהל גם בתוך נפשן השסועה של חלק מהדמויות, הנקרעות בין חזונה של אביגיל לפיתוי המתגלם בדמותו של פלאג. יש שיראו במאבק הזה גם אלגוריה פוליטית.

"העמדה" מתכתבת עם יצירותיו האחרות של קינג. כך למשל, בחזונות שרואים השורדים, הם מוצאים עצמם בשדה תירס מאיים, המזכיר מאד את השדה/מבוך בסדרה "בעשב הגבוה". סצנת בריחה דרך תעלות הביוב רומזת ל"חומות של תקווה", וסצנת בית כלא אחרת, שבה מנסה אסיר לתקשר עם חולדה, מעלה בזיכרון את "גרין מייל" שם כיכב עכבר קסום. דמותו של סטיבן קינג עצמו מבליחה לרגע בפרק הרביעי. קינג שותל את דמותו בכרזת פרסומות לבית אבות, ובכך רומז שוב ל"גרין מייל" שהמספר שלו הוא איש זקן מאוד, שבורך או אולי קולל בחיים ארוכים מדי. "אימא אביגיל" ב"עמדה" גם היא דמות כזאת. זהותן של כמה מהדמויות שונתה במעבר מהספר לסדרה. כך למשל, דמותו של לארי אנדרווד , זמר רוק לבן שהפך בסדרה לגבר שחור, המגולם על ידי ג'ואן אדפו. אין זה השינוי היחיד המותאם למציאות הרב גונית ההוליוודית בימינו: דמות שופט מבוגר אמיץ הופכת לשופטת (גבריאל רוז), הרולד לאודר (אוון טיג) שמאופיין בספר כגיק שמן החובב ממתקים הופך כאן לנער צנום במיוחד, ופרני גולדסמית (אודסה יאנג) הנושאת ברחמה תינוק של בן זוגה המת, חושפת צילום בו רואים שג'ס היה שחור, שלא כמו ברומן של קינג.

הסדרה ספגה ביקורת על כך שדמותו של ניק אנדרוס (הנרי זאגה),החירש-אילם, מגולמת על ידי שחקן שומע. הסיפור הזה מדגים את הבעייתיות בדרישה לייצוג "אותנטי". הפיכת דמותו של אנדרווד לגבר שחור עשויה להיתמך על ידי רמזים בטקסט המקורי בו אמו של הזמר טוענת שהוא "נשמע שחור", וגם ברצון להציג דמות שחורה שאינה "שחור קסום" ומיתולוגי אלא בשר ודם. אך שאר השינויים אינם בהכרח מוצדקים. עם זאת, נותרו הדמויות האופייניות לקינג של גברים לבנים במשבר: סטו רדמן (ג'יימס מרסדן) גבר טקסני, ההופך לאחד ממנהיגי השורדים, וגלן בייטמן( גרג קינאר) הפרופסור לשעבר, והוגה הדעות של החברה המתהווה. מולן עומדת דמותו המיוסרת של הרולד לאודר, בגילומו של אוון טיג ששיחק בעבר בכמה עיבודים ליצירותיו של קינג. הרולד הוא סופר כושל הכותב מניפסט שהמוטו שלו, הלקוח ממחזהו של סארטר, הוא "הגיהינום הוא אנשים אחרים". זוהי אחת הדמויות המורכבות יותר ברומן וגם בסדרה היא בולטת לטובה, לא מעט בשל המשחק המשכנע של טיג, למשל כאשר הוא מתרגל חיוך פוליטי מזויף על פי תמונה של טום קרוז. אחד המוטיבים המרכזיים בסדרה הוא מוטיב החלום, ומכאן שיש לנו גרסאות שונות של החלום האמריקני. האתחול מחדש של אמריקה לאחר האפוקליפסה הוא הנושא המרכזי של "העמדה". מה ייכתב ב"דף החלק" לאחר האפוקליפסה? כיצד ייראה העולם החדש הזה? מעניין לציין שהסדרה משודרת בזמן שנשיא חדש מושבע בארה"ב. בטקס השבעתו קראה משוררת צעירה ושחורה שיר המדבר על אתחול מחדש של החלום האמריקני אחרי תקופה שנתפסה בעיני הציבור הליברלי האמריקני, שאותו מייצג קינג, כ"חשוכה". שתי תפיסות העולם המיוצגות בסדרה משקפות תפיסות פוליטיות וחברתיות שונות . חסידיו של האיש האפל מכונסים בלאס ווגאס בה הם נותנים דרור ליצרים האפלים ביותר שלהם. המלון בו הם מתכנסים נקרא מלון הגיהינום, האינפרנו. כמו בציוריו של הרונימוס בוש הוא רצוף סצנות של מיניות בוטה ואלימות, חגיגה של סקס ומוות. זוהי גרסתו של ראנדל פלאג לחופש, הניצבת מול ה"עמדה" שעל השורדים בקולורדו לנקוט במאבקם הסופי מול ה"איש האפל". החופש האישי שמבטיח פלאג תלוי בציות ונאמנות מוחלטת למנהיג כריזמטי, אכזר וכל יכול. לעומת זאת, הקהילה החופשית בקולורדו היא דמוקרטית יותר, אך גם היא תלויה בהחלטות מנהיגותית קשות של ה"נבחרים" וצריכה להקריב חלק מאזרחיה במאבק על החופש מעריצות. "העמדה" אינה חפה מפגמים וכראוי לקינג, לא חוסכת מצופיה סצנות אלימות ומעוררות גועל. עם זאת, היא עוסקת בנושאים רלבנטיים מתמיד, ושואלת שאלות מאתגרות על הטבע האנושי בזמן משבר, ועל המחיר הכבד של החופש.

יעל מאורר אליאב | כתבת סדרות

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י