אהבה, מוות ורובוטים: ביקורת עונה שנייה

Love Death + Robots Series Review

יעל מאורר אליאב על "אהבה, מוות ורובוטים: ביקורת עונה שנייה":
"אסופת סרטים קצרים שמצליחה לעיתים להפתיע ולרגש"

שתף/י

משחק טופר גרייס מריל אליזבת ווינסטד סקוט וייאט ג'וש ברנר ניל קפלן

אנימציה

ביקורת סדרה לאהבה, מוות ורובוטים: ביקורת עונה שנייה מאת יעל מאורר אליאב | כתבת סדרות

ציון המבקר

"מעורר מחשבה"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

7/10

מדד פופולריות

4.0/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

העונה הראשונה של "אהבה, מוות ורובוטים", אסופת 18 סרטי אנימציה בסגנונות שונים שיצרו דיוויד פינצ'ר ("הרשת החברתית", "מועדון קרב") וטים מילר ("דדפול"), שודרה בנטפליקס ב-2019 וזכתה להצלחה, שבעקבותיה מגיעה עכשיו גם העונה השנייה והקצרה היותר הכוללת 8 סרטים בלבד. ג'ניפר יו נלסון, שזכתה באוסקר על "קונג פו פנדה 2", הצטרפה כמפיקה לעונה הנוכחית. גם בעונה הזאת מככבים סגנונות אנימציה שונים, מהריאליסטיים לאמנותיים, מתלת מימד למאנגה, ובכולם רמת הוויזואליה מרהיבה ומרשימה מאוד. העונה השנייה אינה אחידה ברמתה, אבל מספקת כמה רגעים יפים ומעוררי מחשבה על הקשר בין האדם לטכנולוגיה, הרצון האנושי באהבה וקבלה, והפחד הטמיר מפני הלא נודע בלב החוויה האנושית. אחד הסרטים המוצלחים ביותר באסופה, "שירות לקוחות אוטומטי", מספר סיפור של העצמה נשית בעולם עתידני. הוא מבוסס על סיפור של ג'ון סקאלזי, סופר מדע בדיוני נודע, שעיבודים לסיפוריו כיכבו גם בעונה הקודמת. זהו סיפור על קהילת אזרחים ותיקים שחיים במקום דמוי פלורידה, שבו דואגים לכל צרכיהם רובוטים משוכללים. אחת מדיירות המקום, החיה שם עם כלבה צמרירית ודג, ומפלרטטת דרך החלון עם השכן ממול, לוחצת בטעות על הכפתור הלא נכון של ה'ווקובוט' שלה, גרסה עתידנית של ה'איי רובוט', שקם עליה להורגה.

כפי שמבטיחה לנו כותרת האסופה, יהיו כאן אהבה מוות ורובוטים, לא בהכרח בסדר הזה. למרות הנטיות הרצחניות של הרובוט, ומסע ההישרדות של הגיבורה וחיית המחמד שלה, זהו סיפור מלא הומור על הרובוטיזציה של כל דבר בחיינו. כאשר מתרחשת התקלה, מנסה גיבורת הסיפור להשיג נציג אנושי לטפל בה, ומגלה שתצטרך לחכות יותר משש שעות. היא פונה לכן לשירות הלקוחות האוטומטי, שנותן לה עצות אחיתופל לרוב, וגם, ברגע מצחיק במיוחד, גוער בה על כך שהיא מקללת אותו. שאר הסיפורים באסופה לא בהכרח מתעלים לשילוב המוצלח בין הומור שחור לאמירות בסגנון "מראה שחורה" על חיינו בעולם בעל מאפיינים מדע בדיוניים. "קרח", מתמקד בזוג אחים, הנמצאים בכוכב קפוא בעולם עתידני שבו רוב האנשים "משודרגים" ומקבלים סוג של יכולות על. גיבור הסיפור אינו משודרג, ולכן מרגיש זר ומנוכר בעולם הקפוא הזה, תרתי משמע. הסיפור יוכיח לנו אהבת אחים מהי, וכן יראה שלהיות "שונה" זה לא כך כל רע. האלמנט המעניין בסיפור הזה, חוץ מסגנון האנימציה הזוויתי והקודר, שמתאר עולם חשוך וקר בצורה אפקטיבית מאוד, הוא הדרך בה מוצגים ה"משודרגים" כמסוממים מעשני מקטרות קראק. זה לא הייצוג של עליונות טכנולוגית שהורגלנו אליו, ואולי יש כאן ביקורת על השימוש בטכנולוגיה כדי לשפר את המין האנושי החלש. מול בני האדם, מוצב כאן "הטבע" בדמות לווייתנים ענקיים הקופצים מתוך הקרח, ומעוררים פליאה ופחד.

כמה מהסיפורים עוסקים ברצון האנושי להתגבר על המוות ולחיות חיי נצח. כך למשל ב"פופ סקוואד", בבימויה של ג'ניפר יו נלסון, מוצג עולם עתידני שבו יחידות חיסול הורגות "מתרבים", אנשים שבחרו ללדת ילדים. בעולם הזה, אנשים ונשים עוברים טיפולים שמאפשרים להם לחיות לנצח, ולכן צריך "לדלל" את האוכלוסייה. גיבור הסיפור הוא שוטר באחת היחידות האלה, המעומת עם המשמעות של מעשיו, באופן שמזכיר מאד את ההתעוררות של מחסל הרפליקנטים בסרט האיקוני "בלייד ראנר". בסיפור נוסף "שלג במדבר", אנו מתוודעים ל"שלג", אלבינו בעל יכולת לשיקום עצמי, החי חיי נצח על כוכב לכת נידח המאוכלס ביצורים מוזרים, ובמפגש שלו עם בחורה מסתורית, שגם היא בודדה כמוהו. שני סיפורים אחרים שייכים יותר לז'אנר האימה. "בעשב הגבוה" מתרחש דווקא בעבר, ומתמקד בנוסע ברכבת העובר חוויה מצמררת כשהוא יוצא לשדה במהלך עצירה ונכנס לעולם בעל יצורים מעוררי אימה השוכנים בעשב. "בכל הבית" הוא סרטון קצרצר, המשלב אימה סטייל "הנוסע השמיני" והומור שחור, ומתמקד בשני ילדים בערב חג המולד, שרק רצו לפגוש את סנטה קלאוס וקיבלו משהו אחר לגמרי. שם הסרט לקוח משיר חג מולד ידוע, המדבר על השקט בערב חג המולד, והופך אותו למעורר אימה ושטני. זהו אחד הסיפורים המוצלחים באסופה. באחד מהסיפורים החלשים ביותר באסופה, "חיים באחסון", יש שוב עימות של אדם עם רובוט רצחני, אך הפעם בחלל, ביחידת אחסון שאליה מגיע הגיבור לאחר שנפגע רכב החלל שלו. אין כאן משהו שלא ראינו בעבר, כולל השימוש בנקודת המבט של הרובוט, אותו תעלול ויזואלי נדוש, שנעשה בו שימוש גם ב"שירות לקוחות אוטומטי", אך שם לפחות יש הומור שמפצה על הבנאליות. "הענק שטבע", המבוסס על סיפורו של ג'יי ג'י בלארד, ובבימוי של טים מילר, מיוצרי הסדרה, הוא הרהור פילוסופי יפהפה על הקיום האנושי. גווייה ענקית של בחור צעיר ויפה נשטפת על החוף בעיירה אנגלית והסיפור עוסק באחד המדענים המגיעים למקום שמגלה עניין רב בתופעה. קולו של המדען נשמע ב"וויס אובר" לאורך כל הסרט, אפקט שמחדד את היותו של הסיפור הרהור ארוך על מהות קיומנו. הגווייה הענקית, הנראית כמו גוליבר המוקף בליליפוטיים, מהווה מראה לקיום האנושי השברירי תמיד, גם כשהוא תופס את עצמו כחזק וגדול. הרצון של המדע "לבתר" את האנושי לחלקים על מנת להבין את מהותו גם הוא אחד מהנושאים הנרמזים בסרט, הרווי מלנכוליה ומלא יופי פיוטי.

יעל מאורר אליאב | כתבת סדרות

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י