שלח לחבר הוסף תגובה
כחברת המפלגה הקומוניסטית ואקדמאית צעירה, הייתה צפויה לג'ניפר דזנג קריירה מבטיחה. אבל כל זה נקטע באיבו כאשר לילה אחד הגיעה המשטרה לביתה והיא נלקחה למחנה "לחינוך מחדש" בשל תרגול שיטת הפאלון גונג
המשפט "החיים משתנים ברגע" נכון בצורה מפחידה לחוויה המצמררת שעברו הסופרת ג'ניפר דנזג ואיש העסקים ד"ר צ'ארלס לי. וזאת אך ורק בגלל אמונתם בשיטת הפאלון גונג. זוהי שיטה סינית עתיקה שהעקרונות שמנחים אותה הם אמת, חמלה וסובלנות. מתרגלי השיטה מבצעים תרגילים שמזכירים טאי צ'י באמצעות תנועות מדיטטיביות. לטענתם שיטה זו משפרת את הגוף, הנפש והרוח (מחקרים רפואיים הוכיחו את השפעתה על שיפור הבריאות של המתרגלים).
דזנג הייתה במסלול הנכון להצלחה בחיים – בחורה נאה ומשכילה שהייתה אחת מחברי המפלגה הקומוניסטית. חייה היו טובים - היא נישאה, ילדה בת והייתה מוערכת מאוד. חייה השתנו לאחר שנכנסה להריון נוסף, שהיה רצוי מבחינתה אבל לא רצוי מבחינת המשטר בסין. בזמנו ניתן היה להביא לעולם אך ורק ילד אחד ולידה נוספת משמעותה – קנס כספי שאין באפשרות אף משפחה לעמוד בו. זאנג נאלצה לבצע הפלה שגרמה לה נזק נפשי ממנו היה לה קשה להתאושש.
לאחר שהתוודעה לשיטת הפאלון גונג היא החלה להרגיש שיפור נפשי ופיזי שעזרו לה לחזור לשגרת חייה. יום בהיר אחד דופקים על דלתה שוטרים ולוקחים אותה לתחנת המשטרה בתואנה כי שיטה זו פוגעת במשטר ומכיוון שהיא אחת ממאמיניה, עליה לשלם את המחיר על כך. מאז חייה התהפכו לחלוטין. היא עברה מסכת עינויים, התעללות נפשית ופיזית ועבודת פרך. כל זה נועד להוציא ממנה הודאה כי שיטת הפאלון גונג פוגעת במאמיניה וסביבתה וכי לאחר שהפנימה זאת, היא חוזרת למוטב. לאחר שחרורה מהכלא, גילתה כי משפחתה מאמינה לטענות השווא נגד השיטה ורואה בה נטע זר. כשהיא מושפלת, מאוכזבת ועצובה, החליטה דזנג לקבל מקלט מדיני באוסטרליה ולתעד את מסכת הייסורים שעברה.
[*]
גם ד"ר צ'ארלס לי חווה חוויה דומה לזו של דזנג. בניגוד לה הוא חי בארה"ב וחזר לסין על מנת לעזור לחברי שיטת הפאלון גונג, וכמו שאמר: "זה משהו שהייתי חייב לעשות". הוא שהה שלוש שנים בכלא הסיני, עבד בעבודת כפייה, שבת רעב והיה על סף מוות. בניגוד לדזנג, משום שהיה בעל אזרחות אמריקאית, היחס כלפיו היה פחות נוקשה משל האחרים. בסופו של דבר הוא שרד את שלוש השנים בכלא וכשחזר לארה"ב סיפר על "חוויותיו" מהכליאה.
הסרט "לשחרר את סין: האומץ להאמין" בבימויו של מייקל פרלמן (שמוכר בזכות סרטיו הדוקומנטריים על אנשים הנאבקים על חירותם ומסכנים את עצמם למען הכלל) מכיל קטעי ראיונות עם הניצולים, עם מזכיר המדינה לשעבר של קנדה – דיוויד קילוגר, חבר הקונגרס האמריקני כריס סמית ועם איתן גוטמן - מחבר הספר "Losing The New China". הראיונות נעשו על רקע קטעי וידאו והסבר של המרואיינים אודות מעשי השלטון. הסרט מבקר את המשטר הדיקטטורי, את ניצול העובדים להכנת מוצרים שמיוצאים לארצות ברחבי העולם בתנאים מחפירים ובעיקר את שיטת המסחר באיברים, שנעשתה על מתרגלי שיטת הפאלון גונג. הטענות שמועלות בסרט הן שחברי שיטת הפאלון גונג נכלאו, עברו עינויים, עבודה קשה והם הומתו לאחר שאיבריהם הפנימיים נלקחו לצורך השתלות.
אני חייבת לציין שלא הייתי מודעת למעשים אלה והסרט קינן בראשי ימים רבים לאחר הצפייה. מדובר בסרט חזק ומטלטל שגורם למחשבה. קשה להאמין כי הסיפורים המצמררים ששמעתי והמראות הקשים שראיתי בסרט היו מנת חלקם של אנשים כה רבים וכל זאת בשל אמונתם בשיטה הוליסטית שמטרתה חיובית. התרגשתי והזדהיתי בעיקר עם סיפורה האישי של דזנג, שחוותה כל כך הרבה צער וכאב ולמרות זאת, רצונה להפיץ את האמת היה כה חזק ומעורר השראה.
למרות זאת "לשחרר את סין" לא חף מבעיות. ראשית, הפקת הסרט הייתה די מינימליסטית וניתן היה להוסיף ולעדן את הנראות הוויזואלית. שנית, הבקשה לגיוס כספים בסוף הסרט הייתה די צורמת ונתנה תחושה של סרט למטרת תרומות. יחד עם זאת המסר היה כה חזק וצורם וגורם לנו לזכור כי למרות התדמית של קידמה כלכלית סין עדיין נשלטת בידי אותו משטר אכזרי.
הסרט "לשחרר את סין: האומץ להאמין" יוצג בסינמטק תל אביב ב-11.2 בשעה 19:00 בנוכחות ג'ניפר דזנג