חדשות קולנוע וסרטים

"למראית עין" של נועה גרינברג - ראיון - חלק א'

מאת:
למראית עין של נועה גרינברג - ראיון - חלק א'
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
היה היתה תסריטאית בשם נועה גרינברג שכתבה תסריט עיוור. היא חברה אל הבמאי דני סירקין שתרם את העין שלו וככה, עם שתי עיניים יצאו השניים לדרך ארוכה שבמהלכה נתרמו איברים נוספים על ידי המפיק, העורך, הצלם, השחקנים וכל השאר. כך נולד הסרט "למראית עין" שעלה על מסכי הקולנוע ביום חמישי וזכה לפרסום כאשר איגודי היוצרים פוצצו את הקרנת הבכורה שלו כחלק מהמחאה שלהם על ההסכמים עם הכבלים.

במרכז הסיפור עומדת יערה (טלי שרון), בחורה עיוורת השבה הביתה מלימודיה בארה"ב בעקבות התאבדותה של טליה, בת דודתה שהיתה חברת הנפש שלה ומי שגרמה לה לחשוב שאין דבר העומד בדרכה, גם לא העיוורון. כעת נחושה יערה לחקור את הסיבה להתאבדות וחוזרת אל זכרונות ילדותה כדי לגלות שדבר אינו כפי שנראה או נשמע.

בתעשיית הקולנוע ישנו יצור סגפני החי במקומות חשוכים מול מסך מואר ולוקח לו הרבה יותר מ-9 חודשים כדי ללדת. הוא רואה, אך אינו נראה ואיש אינו יודע על קיומו. הכירו את התסריטאי, האלוהים של כל סרט.

מהו בעצם תסריט? תסריט הוא למעשה כל מה שאתם רואים ושומעים. ה"איך" הוא של הבמאי, בעוד ה"מה" הוא של התסריטאי. כשאתם צופים בתוכנית טלוויזיה, מה שממלמל המגיש הוא תסריט. כשאתם רואים את השחקן הולך ברחוב, חוצה את הכביש ונדרס, זה בתסריט. אפילו לסרט כחול יש תסריט וגם לסרט תיעודי. ויאמר התסריטאי 'ויהי אור'.



למראית עין הסרט הוא של הבמאי אבל דניאל סירקין לעולם לא היה זוכה בפרס אופיר על הבימוי לולא התסריט שכתבה נועה גרינברג (שזכתה בציון לשבח בפסטיבל חיפה). ראיון זה בא לגאול אתכם מהעיוורון ולאפשר לכם להתחקות אחרי עקבותיו של התסריט.

נועה גרינברג למדה בבית הספר לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש סם שפיגל - ירושלים, אחד מבתי הספר המובילים בעולם. סרטה הראשון היה "על הקו" בבימויו של שחר רוזן והוקרן במסגרת העונה הראשונה של "סרטים מכאן" של Hot. "למראית עין" הוא סרטה השני.

"היה לי די ברור לקראת סוף הלימודים שאני לא רוצה להיות במאית, שאני מרגישה הרבה יותר נוח עם הכתיבה. אני מרגישה שאני הרבה יותר יכולה להסתמך על האינטואיציות שלי בכל מה שקשור לכתיבה ופחות במה שקשור לבימוי. לכתוב מבחינתי זה צורך. אין לי את הצורך לביים ואם אתה הולך לביים עדיף שזה יהיה באמת סוג של תשוקה בשבילך".

איך התחיל "למראית עין"?

"שני דברים עניינו אותי: הדבר הראשון הוא מן מערכת יחסים של חברות טוטאלית והדבר השני להתעסק בעיוורון גם מטאפורי וגם פיסי. כבר מהתחלה האופי של יערה והטיפוס של יערה, האדם שהיא, היה לי מאוד ברור. היא לכאורה מאוד שלמה עם עצמה, מאוד יודעת את עצמה, השלימה כבר עם המגבלה שלה ובאיזה שהוא מקום חושבת שהיא בעצם לא מגבלה עבורה ושהיא יכולה לראות על אף שהיא עיוורת. ומי שגרם לה למחשבה הזו, זאת החברה שלה, מי שבעצם חנכה אותה והובילה אותה לחשוב שהיא יכולה לעשות כל מה שהיא רוצה. מערכת היחסים הזאתי והדמות הזאתי שלאט לאט הולכת ונשברת, זה מה שהיה ברור לי מהתחלה".



התסריטאים מדברים בדראפטים. אחת לכמה זמן משפצים את התסריט וסוגרים דראפט חדש, שהוא ככל הנראה הדראפט הטוב ביותר. עד שמתברר אחרת. תהליך השכתוב האינסופי שלוקח לפעמים שנתיים או שלוש הוא עיקר העבודה התסריטאית. גרינברג כתבה את התסריט "שלוש שנים און אנד אוף". מרגע תחילת הכתיבה ועד ליציאת הסרט עברו כ-4 שנים.

"מה שנשאר מהדראפט הראשון ונשאר כמעט לגמרי אותו דבר, והיו הרבה דראפטים, זה הפלאשבקים, כי הפלאשבקים הם בעצם הבסיס של היחסים שלהן, שמהם הכל צומח". נועה מתכוונת לפלאשבקים המשובצים לאורך הסרט ומחזירים את יערה אל אירועים מילדותה. "מה שלקח המון המון זמן זה לבנות את כל מה שקורה בהווה, את התהליך של יערה שבו היא לאט לאט מקלפת את הדברים ומבינה מה עמד מאחוריהם".


איך התמודדת עם המשימה של בניית דמות עיוורת אמינה?

"נפגשתי עם עיוורות ושוחחתי איתן לגבי הדברים הקשים בלהיות עיוורת. נתקלתי בטיפוסים שונים של עיוורות. היו עיוורות שחשבו שהעיוורון אינו מונע בעדן לעשות מה שהן באמת רוצות. זה דבר שניסיתי להבין. כל מה שקשור לתדמית, לביטחון עצמי, לתפיסה עצמית וגם כמובן להתנהלות טכנית. הרגשתי חובה מוסרית לדבר עם עיוורות וגם להקריא לעיוורת את התסריט, אבל באיזה שהוא מקום אני בניתי את יערה בראש ובראשונה כגיבורה שתענה על הצרכים שלי, על הקונפליקטים והסיפור שאני רוצה לספר".



הסרט חושף סוד קשה שלא נקרא לו בשמו כדי לא להרוס לצופים. למה גייסת לתסריט דווקא את הנושא הזה?

"קודם כל רציתי סוד מאוד נוראי. שנית, רציתי סוד שהיא [טליה] תוכל להסתיר. המון דברים שקשורים לחניכה ביחסים ביניהן קשורים ליחסים עם המין השני ולסקס. רציתי לחפש משהו שיאפשר לטליה לנצל את העיוורון של יערה ולהרשות לעצמה להיות מישהי אחרת לידה".

יש המון בושה והסתרה סביב הנושא וגם בסרט החשיפה מרומזת. ספרי לי על ההתלבטויות התסריטאיות שלך.

"לא היתה כל כך התלבטות. אנחנו ידענו שזה יהיה מינימלי, שזה יהיה ברמז. ראיתי סרט שעוסק בנושא והיה מזעזע להסתכל על זה ותו לא. לא הרגשתי שמסתתרת מאחורי זה אמירה או שיש לזה ערך מוסף. גם דני ראה את הסרט הזה ופשוט ידענו שאנחנו לא רוצים שבסרט שלנו זה יהיה ככה כי זה מיותר. וגם בגלל שרציתי שהזרקור יהיה על התהליך הנפשי שיערה עוברת. לא רציתי שהבוטות תאטום את הקהל לדברים האחרים שבסופו של דבר הם הסרט".
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

   
חיפוש בארכיון 2006
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט