Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: משפחת הקיסרים - אוסקר מוצדק

"משפחת הקיסרים" המופלא של לוק ז'אקה זכה בתחילת השבוע בפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הדוקומנטרי הטוב של השנה, ובצדק. אתם יכולים לגשת לספריית הוידיאו הקרובה ולקחת אותו.

זהו סרטו הראשון של לוק ז'אקה שכתב וביים. זהו גם הסרט הראשון שהיה שובר הקופות התיעודי מס' 1, אחרי "פרנהייט 9/11", של מייקל מור, שזכה לתואר: "הסרט הדוקומנטרי המכניס ביותר של כל הזמנים."

"משפחת הקיסרים" הוא סרט כמעט לכל אחד. סרט ילדים על פינגווינים, אך גם סרט רומנטי לדייטים ובעיקר סרט מעניין ומרהיב עין למבוגרים, אך גם לאלו ששונאים, אבל ממש שונאים את ערוץ הנישיונל ג'יאוגרפיק – כיוון שהסרט כלל לא חותר לכיוון. למה שווה לצפות בו? אז ככה...

[*]

ראשית, אפקט נפלא, שאהבתי בו, הוא שלאורך כל הסרט, סיפורם של הפינגויינים המקסימים, מוצג לנו ע"י טריק קולנועי, שאני, באופן אישי לפחות, עדיין לא נתקלתי בו בסרט דוקומנטרי – במקום הקריינות הסטנדרטית אנו מקבלים את העובדות באמצעות דעותם ומחשבותיהם של הפינגויינים "בשידור ישיר", בצורה פיקנטית למדי לאורך הסרט.

ע"י כך, לוק ז'אקה מצליח להעביר לנו את התחושה האמיתית תוך כדי הסתכלות סובייקטיבית, אך נראה כי הצבע השולט הוא דווקא האובייקטיבי, שכן הסיפור הסובייקטיבי משמש רק ככלי להעברת המסר הגדול ותחושת החוויה, שאנו עוברים יחד עם אותם חיות מדהימות.

[*]

מה שאהבתי בסרט, וזו פעם ראשונה שאני חווה זאת בסרט דוקומנטרי, בצורה כה מושלמת, לטעמי, לפחות, זה עניין העריכה. ב"משפחת הקיסרים", העריכה מצויינת ומדוקדקת מאוד לפרטי פרטים. דואגים להראות לנו רק את מה שאנו צריכים לראות, על מנת לחבר הכל יחד לחוויה מושלמת.

שלא כמו ב"כחול מופלא", לדוגמא, ששם נאלצנו לשבת ולצפות נצח בצב ים שמנסה להגיע ליעדו, למשל, ואז רק קורה משהו חשוב. ב"משפחת הקיסרים", יראו לנו אך ורק את "המשהו החשוב" הזה, ולא ימשכו זאת מעבר לזמן הנדרש ולטעמי זה מה שמעצים את החוויה.

כתוצאה מהעריכה המדהימה, הסרט גם יצא די קצר (שעה ו – 25 דק'). למרות שהמוטו שלי בדר"כ הוא שככל שהסרטים מהסוג הזה הם ארוכים יותר, אנו נכנסים לחוויה יותר, פשע יהיה אם לא אפריך את הטענה הזו לאחר צפייה ב"משפחת הקיסרים", שהוכיחה כי סרט דוקומנטרי יכול להיעשות בצורה כה מרשימה, ממצה, מושלמת ומדוקדקת, גם מבלי לסיים את הפופקורן, או שהילדים הקטנים בשורה ממול יזוזו מצד לצד בכיסאותיהם באי נוחות.

עוד דבר שחשוב לציין בסרט, הוא המוזיקה הנפלאה, של מישל סימון, שזהו סרטה הראשון גם כן. סימון הצליחה לחמם את לבבות הצופים על אף האווירה הגיאוגרפית הקודרת של הסרט והזכירה לנו, עד כמה חשובה היא המוזיקה בסרטי תעודה. פשוט מותאמת לאווירה, לתחושה ולסיפור בכל סיטואציה.

[*]

הכתיבה הפיוטית ותיאורי הטבע המהפנטים והיפייפיים, תרמו אף הם לאווירה המשכרת של הסרט. פשוט לראות ולהתענג. אגב, פינגויין זו גם החיה האהובה עלי, ולקבל את ההזדמנות הזו, לראות ולחוות את אורח החיים הכה מרשים שלהם, את הדאגה העצומה שלהם והאכפתיות אחד כלפי השני וכוח הרצון העז שלהם לשרוד ולהתרבות, פשוט מרגש ומקסים.

בסיכומו של דבר, "משפחת הקיסרים" זו באמת אחת היצירות הדוקומנטריות המוצלחות ביותר שראיתי. ללא ספק. הסרט, דובר הצרפתית, מגיע ב – DVD גם בתרגום ובדיבוב לעברית בקולו של אברי גלעד וכולל בתוכו שני סרטונים – "שעת שיא" ו"איש עם פינגויין".