השנה 1983 וראשל הקטנה חיה עם אמא חולת שליטה שלא מצליחה לשלוט על כלום, אבא מנוכר שנושא טראומת שואה וסבתא מגונדרת שמאיימת למות בכל רגע. חרדה מהתנהגותה האנטי סוציאלית, אמא שלה שולחת את ראשל לפסיכולוגית. אך כשראשל משיגה חברה חדשה בבית הספר ומתאהבת במשפחה החופשיה והצבעונית של חברתה, המשפחה שלה מתחילה להתפרק. "סביונים" הוא סיפור התבגרות קטן ונוגע ללב על הגילוי והתמודדות של ילדה עם מושג המוות. אז איך כל זה מסתדר עם העובדה שמדובר בקומדיה?"סביונים" מנסה לשחזר את הקסם של הלהיט "אמלי" ולערבב "קסם" עם "דרמה", ונראה שהוא עושה בדיוק כל מה שצריך. יש ילדה קטנה, מתוקה לחלוטין אבל קצת מוזרה וחסרת בטחון, יש גלריית דמויות בלתי נשכחות כמו המורה הזנותית והמטפלת האמהית (איזבלה רוסליני), יש קפיצות קולנועיות אל תוך עולם הדמיונות של ראשל (מוצלחת במיוחד היא הפנטזיה שלה לגבי אותו 'אושוויץ' מסתורי שאביה מדבר עליו ללא הרף), יש עלילה מרגשת, הומור מפתיע, תפיסות ילדותית של סקס ואהבה ואסתטיקה צבעונית וסוחפת. הי יש אפילו אנימציה!
פרסומת
וזה לא שכל הנ"ל לא עובד, אבל לא תמיד המתכון מספיק. כן, השחקנים טובים ומוכשרים וכן, קורים דברים בסרט, אבל "סביונים" מרגיש כרשימה ממולאת היטב, משהו שכבר ראינו. על התחושה המוכרת הזאת מופקדת גם הבחירה להמתיק את הכל ללא הרף: בליהוק, בעלילות המשנה ובאסתטיקה. אם מגיעים לסרט במבט ביקורתי שמצפה לחידושים והפתעות, תקבלו בעיקר ממתק טעים, מכהה שיניים אבל גם לעוס וצפוי.אבל, וזאת צריכה להיות השורה התחתונה, "סביונים" הוא הימור בטוח, מהנה, מצחיק ומרגש. אם לא חשקתם בסרט שירעיד את עולמכם, או שיחדש את הז'אנר ומוסכמותיו, אלא בפנטזיה ילדותית על חברות, משפחה ומוות, "סביונים" הוא הסרט עבורכם. לא תוכלו שלא להתאהב בראשל וגם כשתבינו במהרה כל מה שהולך לקרות בסרט עד סופו, ההנאה עדיין מובטחת.