פנתר לבן | ביקורת סרט

תמונת כתברון פוגל על "

פנתר לבן

" - "סרט חברתי ספורטיבי שמצליח לגעת בליבם של הצופים"
White Panther
ביקורת

פנתר לבן | White Panther

מאת רון פוגל | מבקר קולנוע בכיר ז'אנר ישראלי שחקנים יבגני אורלוב, זאב רווח, זורה קוסשווילי, מיטל גל, נטשה מנור | במאי/ת: דני רייספלד
ציון המבקר
"אגרוף לבטן"
דירוג הגולשים
ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!
7.8/10
אחד הדברים הטובים שקוראים לקולנוע הישראלי בשנים האחרונות הוא יצירת של סרטי ז'אנר מובהקים ולווא דווקא דרמות משפחיות או כאלו שעוסקות בשאלות קיומיות ובסכסוך הישראלי ערבי מדובר ב-סרטי אקשן כמו "קירות" ,סרטי אימה כמו "מי מפחד מהזאב הרע" וכעת גם ז'אנר סרטי הספורט המוזנח (מאד) במדינתנו זוכה לעדנה בסרטו המרגש של דני רייספלד "פנתר לבן". תעשייה השואפות לנורמאליות זקוקה לסרטים אלו (שמכוונים בעיקר לבדר את הקהל) כאוויר לנשימה ואלו בדיוק הסרטים שאמורים להשיב את הקהל הישראלי למסכים.למרות כמה ערוצים בכבלים ,תוכניות רדיו ומוספים בעיתונים, נמנעו יוצרי הקולנוע בישראל מלהתעסק בנושא הספורט בסרטיהם. הגששים שיחקו כדורגל ב"שכונה שלנו" אורי זוהר היה מורה לכדורסל ב"עיניים גדולות", זאב רווח היה מנהל קבוצת כדורגל ב"בית"ר פרובנס", איתן גרין ביים את "אזרח אמריקאי " הצנוע ו"ילדי cccp " התחבטו במצוקה אי שם בדרום ו..זהו -גורנישט .וכעת מגיע דני רייספלד וטומן את ידו בזירת האגרוף אי שם בטבריה ומוסיף עוד נדבך לז'אנר מוזנח.
ספורט מטבעו הינו נושא שכמו נוצר בצלם הקולנוע: בדרך כלל צופה בו קהל (כמו הקהל באולם הקולנוע),יש בו אקשן, מתח, יריבות עזה - בקיצור כל מה שצריך ליצירת סרט עסיסי ומרגש שיעשה גם קופה. סרטי אגרוף כתת ז'אנר בפני עצמו סיפקו לצופים לא מעט רגעי קסם קולנוע בן אם ב"רוקי" או ב"שור הזועם".אלכס (יבגני אורלוב בהופעה בכורה כובשת) הוא מתאגרף חובב בטבריה. הוא ואחיו יבגני ( הראפר וולקן) גרים בדירת שיכון מוזנחת עם אמם החולה. כמו ברוב סרטי הספורט בסגנון "רוקי" ו"קרטה קיד" יבגני ימצא את הגאולה מהביבים דרך הספורט וזה יקרה כששוטר (זאב רווח המצוין שעדיין כוחו במותניו גם אם משחקו מוקצן קמעה) שיעצור אותו יציע לו להתאמן המועדון ככפות הזהב המקומי ולצאת מחיי הפשע.סרטו של רייספלד מתנהג לפי כל כללי הז'אנר המקובלים, החל ביחסי המאמן תלמיד המשולים ליחסי אב ובן דרך מונטאז' האימונים וכלה בהתאהבות הגיבור בבחורה הלא נכונה שבסוף תיתן לו את הלגיטימציה שאותה הוא כה מחפש. אולם מעבר להיותו של "פנתר לבן" סרט ספורט שהולך בדרכי סרטי הז'אנר לדורותיהם משכיל רייספלד להוסיף שני גורמים חשובים המוסיפים נפח לסרטו והופכים אותו מעבר ליצירה מבדרת גם ליצירה נוקבת. ראשית ,ממקם רייספלד את עלילת הסרט בטבריה שבניגוד לסרטיו של שמי זרחין מוצגת כאן במלוא עליבותו הפרובינציאלית. אצל רייספלד טבריה היא עיר שקיפוח ואפליה הם שם המשחק בה ולצד נופי קדומים יפיפיים החיים בה אכזריים וכמעט חסרי תקווה.מעבר לכך וולקן אחיו של הגיבור מנהיג קבוצה של ניאו-נאצים רוסים (אלו הפנתרים הלבנים שבעצם הם הם הפנתרים השחורים של ימינו). רייספלד זועק את זעקתם של העולים הרוסים המרגישים דחויים ומקופחים. ההצגה של אותם ניאו-נאצים אלימים בטבריה מצרפת את "פנתר לבן" לגל של סרטי המחאה החברתית בנוסח "השוטר" ו"הנוער". בעת הצפייה בסרט נזכרתי בסרט "אמריקן אקס " המצוין שגם חשף תמונה מבהילה של נוער אמריקאי מקופח הזקוק רק לדחיפה קטנה כדי להידרדר לפשע."הפנתר הלבן" מצליח להיות גם סרט מבדר הפונה אל הקהל הרחב וגם מסמך חברתי נוקב המעורר לדיון נושאים שנדמה והחברה הישראלית הייתה מעדיפה להשתיק. כל אחד יוכל למצוא בסרט את מבוקשו ובזה כוחו.
פנתר לבן (לחצו לפרטים נוספים אודות הסרט) רון פוגל | מבקר קולנוע בכיר - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
הוסף/י ביקורת!
קישורים רלוונטיים
פנתר לבן - ביקורת גולשים / תגובות
שם: .MOR Rגיל: 1525/09/2018 02:38:44
5/10
סרט בינוני וגנרי. המשחק ברובו מעולה, הצילום מצויין, הפס-קול לא רע ודי מוסיף לאווירה, סצנות האגרוף (לא שיש הרבה כאלה) סוחפות, המסרים חשובים ואקטואליים (למרות שלפעמים הוא מובע בכוח ובחוסר טבעיות), העריכה לא רעה בכלל והדיאלוגים די טובים אך התסריט והעלילה צפויים, נדושים, חסרי מעוף, די משעממים, חסרי מקוריות ויצירתיות לחלוטין ופשוט לא טובים. אם נוציא לרגע את המסר והביקורת החברתית, מדובר בסרט זניח וחסר כל חשיבות כמעט לחלוטין. עצם העובדה שאני אישית פחות מתחבר לסרטי אגרוף (בגלל עלילה נוסחתית במיוחד) בא לידי ביטוי קלות ביחס שלי כלפי הסרט. בקיצור, פחות התחברתי. עדיף לוותר.
שם: חיים וינטראובגיל: 4217/11/2014 10:52:47
10/10
רוקי הישראלי, כפי שרק רוקי הישראלי יכל להיות. סרט מצויין שמציג את הבעיות הקשות של העולים לישראל. את ההסתגרות והניכור מחד, ואת אי הקבלה והגזענות מאידך. סרט על אהבה ורצון לשרוד ולהיות שווה ומוערך. סרט על משפחה וכבוד וגאווה. סרט ישראלי שלא מנסה לייפות ולא מנסה להדחיק את הישראליות הבעייתית והיפה. פרט לסוף מעט הוליוודי שנראה כמו נסיון "לסיים כבר את הסרט" הסרט מצויין, המשחק טוב מאד. זאב רווח ענק כתמיד. תמיד העדפתי אותו בתפקידי אופי דרמטיים מאשר כמוקיון. השחקנים הצעירים מעולים. אהבתי מאד. בעיניי קלאסיקה.
שם: אהרוןגיל: 2529/11/2013 16:05:16
6/10
הסיפור מרגש ונוגע ללב לא רחוק מהמציאות... הדמויות קצת ריקות מתוכן ואולי קצת לוקות במשחק בינוני נמוך... האח העבריין דווקא שיחק יפה מאוד
ביקורות נוספות של סרטי ישראלי
מאמי Mamy חדש 2020
15 שנה 15 Years חדש 2020
חיפוש ביקורות
לרשימת ביקורות אחרונות
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט