הסיכוי שדמותו של שרלוק הולמס תפסיק להופיע בעיבודים טלוויזיוניים או קולנועיים לספריו של ארתור קונן דוייל הוא אפסי. דמות אייקונית כזו, שבין היתר היוותה השראה לתומאס האריס ביצירת דמותו של חניבעל לקטר, אף פעם לא תתנדף מעולם התרבות. אני מוצא את עצמי צופה לפעמים באותו שבוע גם בפרקים של "שרלוק" וגם של "אלמנטרי", שתי סדרות טלוויזיה מסקרנות ומותחות שהעניקו לדמותו של הבלש טוויסט עכשווי וריאליסטי."מר הולמס", העיבוד החדש לדמותו של הבלש המיתולוגי, מגיע מזווית שונה. ראשית כי העלילה אינה מתבססת על כתביו של ארתור קונן דויל, אלא על פי ספרו של מיץ' קאלין. שנית, הסרט מתמקד בשרלוק בן ה 93, שנים לאחר שפרש לכפר ולא בבלש בשיא פריחתו באנגליה הוויקטוריאנית. הדגש בסרטו של ביל קונדון ("אלים ומפלצות") הוא על הדרמה. מי שיגיע לסרט במטרה לצפות בשרלוק הולמס ויכין את עצמו לעלילה מותחת, יתאכזב מהר מאוד. כמו כן, התעלומות מכילות את הפתרון כבר בתוך הבעיה, כך שהצופה לא ממש ימצא את עצמו מופתע או מאותגר.
פרסומת
"מר הולמס" הוא סרט די איטי שנע על מסילת הזיכרון המתפרק של הבלש. הוא לא חולה באלצהיימר, אך נוטה לשכוח שמות ופרטים מהעבר. הולמס פרש למגורים בכפר. הוא חי יחד עם מנהלת משק הבית שלו, גברת מונרו (לורה ליני) ובנה רוג'ר (מילו פארקר). מערכת היחסים המתפתחת בין הבלש לילד, היא מערכת יחסים קלאסית ומעט נדושה בין מבוגר לילד, כך שאין בה משהו שיכול לחדש לצופה. שרלוק מלמד את הילד הסקרן דברים שונים כולל איך לטפל בכוורת הדבורים שלו. מדובר במערכת יחסים קלאסית של הפריה הדדית.במהלך הסרט מתבררת הסיבה מדוע שרלוק הולמס הגלה את עצמו לכפר. הוא עשה זאת בעקבות חקירה שהובילה לאסון. בעידודו והפצרתו של רוג'ר, הוא מנסה לעלות את החקירה על כתב ולהציג את עצמו בצורה אמיתית יותר בניגוד לכתביו המוגזמים ומייפי המציאות של ווטסון. במקביל הוא מספר גם על מסעו הטרי ליפן בעקבות חיפושו אחר צמח שישפר את זכרונו.
איאן מק'קלן משחק נפלא. לאחר ש"שרלוק" ו"אלמנטרי" הפכו את דמותו של הבלש לספק אדם אנטי חברתי וחסר רגישות וספק לוקה באספרגר, ב"מר הולמס" הבלש מוצג באופן אחר לגמרי - רגיש, פגיע, מעורר חמלה ובגדול פשוט ואנושי."מר הולמס" הוא סרט חביב ונעים לצפייה, אך הוא לא חף מפגמים כאשר המרכזי הוא התסריט הפשטני וההתנהלות האיטית ללא צורך של הסרט. מתח, עלילה קצבית וקצת יותר עניין היו יכולים לשפר את הסרט בצורה ניכרת.
מעל הכל העניין המרכזי כאן הוא הזיקנה והבדידות, איך החיים היו ניראים אילו פעלנו כך או אחרת. הדגש הפילוסופי הזה הוא העיקרי, יותר מאשר מותחן שמתאר פתרון של מקרה בלתי מפוענח. שרלוק הולמס בן ה-93 כבר הרבה אחרי הפרישה, הוא גר בבית מרוחק שבו מנהלת משק הבית וילדה הקטן הם הנוכחים היחידים וגם מטפל המסירות בדבורים אותן הוא מגדל. מטבע הדברים הולמס אינו במיטבו אך למזלו הוא מתיידד עם בנה הסקרן של מנהלת משק הבית ובעזרתו חוזר להיזכר במקרה אותו חקר לפני עשרות שנים. המקרה השאיר בו רגשות אשם למשך שנים רבות קדימה והוא זה שמניע את העלילה עם קפיצות אחורה בזמן. מי שמצפה לסרט בלשי קלאסי צפוי להתאכזב. נדרשת הרבה סבלנות, אך לטעמי הסרט מעניין ומעלה מחשבות רבות על כל מה שסובב סביב החיים, משמעותם, הדרך לחיות אותם וכו''.
שם:חיים וינטראובגיל:4415/08/2016 11:25:16
9/10
סרט איטי, יפהפה ומרגש.
מי שחיפש פה סרט תעלומות או מתח מסמר שיער לא ימצא. זהו סרט על זיקנה, על השלמה והבנה, על אהבה ובדידות.
סרט מרגש שגרם לי לחיוך עצוב בסופו. ההתרגשות אופטימית מחד ומלנכולית מאידך.
סרט נפלא.
שם:ערןגיל:4708/03/2016 20:25:35
2/10
סרט מתח בלשי עייף, איטי ומאכזב המחייב תעצומות נפש כדי להגיע לסופו
מפעם לפעם הבלחות של קולנוע ראוי אבל מעבר לזה - קופא על שמריו
משחק טוב של כוכבי הסרט אינו מצליח לחפות על חוסר העניין של העלילה
אפשר.... ורצוי לוותר