המוזיאון ביקורת סרט

ביצירותיו התיעודיות הקודמות של רן טל - "ילדי גן העדן" המופתי על ילדי הקיבוצים ו"גן עדן" המלנכולי על בדידותו של הישראלי המצוי בתוך ההמון בסחנה – ניסה טל לפצח את ההוויה הישראלית על כל גווניה ומרכיביה. טל הוא מתבונן סקרן שסוחט מנשואי סרטיו וידויים וזכרונות מרגשים.ב"המוזיאון" מגיע טל לאחד המוסדות המכובדים בארץ הקודש, מוזיאון ישראל, המקום שבו מוצגות מגילות ים המלח ומכיל מאות ואלפי יצירות אומנות. אולם המוזיאון, כמו הסחנה וכמו הקיבוץ, הוא רק כלי בידיו של טל להרכבת מוזאיקה צבעונית ואנושית חמקמקה שממנה ינסה להוציא איזו אמירה על הישראליות בפרט ועל הקיום האנושי בכלל. טל מעמיד למול המצלמה את הסדרנים במוזיאון, אוצרות, רב המוזיאון, מדריך פלסטיני, בחורה עיוורת, חיילים, ילדים, מבקרת ועוד. כולם אינדיבידואלים במגוון גילאים. לכל אחת ואחד מהם יש סיפור חיים משל עצמו וחוויה אישית לחשוף. כל אלו לצד חיות המסתובבות בשטח המוזיאו כמו שועלים ואיילים, מרכיבים את הפסיפס הישראלי ואת ההיסטוריה המורכבת והטעונה של המדינה שבה אנו חיים.מסתבר שגם המבנה האדיר ורב הפיתולים שכולו הוד והדר, קטן מלהכיל את כל חלקיו והדמויות המאכלסות אותו או מבקרות בו. הצופה מוצא עצמו מתפעל מיופיו של המוזיאון ואז באבחה אחת הוא נשבה לחלוטין בסיפורים האנושיים של העובדים והמבקרים ושוכח מן המבנה מלא העוצמה. אם ב"ילדי השמש" הסתתרה קינה על עולם הולך ונעלם (הקיבוץ) וב"גן עדן" הבדידות חגגה בתוך ההמון ונגעה בנימי נפשו של הצופה, הרי ב"המוזיאון" מדובר בלא מעט אירוניה ובשאלות של קיום הפרט במרחב. סצנת חלוקת עמדות השמירה היא לא פחות מהיסטרית ונוגעת ללב גם יחד.כמו ב"גן עדן" גם בסרט זה רן טל נותן במה לאחר ולשונה בנוף הישראלי. כמו בחורה עיוורת המעוניינת לחוות את הציורים התלויים על קירות המוזיאון ומבקשת מעוברים ושבים לתאר אותם בפניה. עובד מוזיאון פלסטיני המגדיר עצמו ככזה שרוכב על שני סוסים בקרקס - אחד ישראלי ואחד פלסטיני. נשים דרוזיות ופלסטיניות המשתתפות בדיון האם לקיים תערוכה של לבוש ערבי מסורתי לאורך השנים הנמצא בארכיון של המוזיאון."המוזיאון" הוא ללא ספק הסרט החמקמק והמורכב ביותר במה שניתן לכנות הטרילוגיה הישראלית של רן טל. האם מדובר בסרט אופטימי? האם מדובר בשיר אהבה קולנוע ולאחד מסמלי התרבות הממסדים החשובים בישראל או שהסרט הוא כלי ניגוח באותו מוסד ותיק? מה שבטוח שמדובר בקולנוע תיעודי משובח שאיננו חושש להציג את שלל הפנים של האנשים העובדים ומבקרים במוזיאון ובעצם מייצר פסיפס אנושי של המציאות הישראלית המורכבת על יתרונותיה וחסרונותיה.

אי של שפיות On the Adamant 2023

נלי ונדין Nelly and Nadine 2023

דיוויד בואי: Moonage Daydream Moonage Daydream 2022

אליזבת: דיוקן בחלקים Elizabeth A Portrait In Parts 2022

סבוי Savoy 2022

אני לא I Am Not 2022

אש האהבה Fire of Love 2022

מחברות שחורות - רונית Black Notebooks Ronit 2022

מחברות שחורות - ויויאן Black Notebooks 2021

כנרת – ים של חיים Sea of Life 2021