הבמאי ויוצר הסרט "מטרה מאחורי סורגים", ג'ו קרנהאן, ידוע בעיקר בזכות סרטיו האלימים כמו "דם, מעיים, כדורים ואוקטאן" ו"שטח פראי", כך שהעובדה שהסרט החדש שלו מלא ביריות ודם לא אמורה להפתיע. שם הסרט בעברית עלול להטעות את מעריצי סדרת סרטי "המטרה" עם ג'רארד באטלר, מכיוון שאלה יימצאו את עצמם בסרט שונה, בו באטלר משובץ בצד של הרעים.העלילה מתרחשת בנבאדה, שם הנוכל טדי מורטו (פרנק גרילו, "שטח פראי", שזה הסרט השמיני בו הוא משתתף השנה!) גורם במכוון למעצרו בתחנת המשטרה, כשהוא חובט בחוזקה בשוטרת ולרי (אלקסיס לאודר, "הארייט"), על מנת להתחמק ממי שרודפים אחריו. וידיק (ג'רארד באטלר), רוצח שכיר מקצועי שמעוניין בראשו של טדי, מצליח גם הוא להיעצר ולהגיע לתא סמוך.
פרסומת
הסרט מזכיר מערבון בסגנון רדיפת חתול ועכבר, כשווידיק עושה הכל כדי להרוג את טדי והשוטרת ולרי חוצצת בין השניים. העלילה מקבלת תפנית מופרעת כשמאפיונר פסיכופת בשם אנטוני לאמב (טובי האס, "הווילה") מגיע לתחנה. לאמב למעשה מתחרה בווידיק על ראשו של טדי, ויורה בכל מי שעומד בדרכו תוך שהוא שומר על שעשוע עצמי והומור מוטרף. נראה שהאס חוגג בתפקיד המטורף הזה.כמעט לא עוברת דקה בסרט ללא הפתעה, חלקן אכזריות יותר מאחרות ויוצרות אווירה של מתח ופחד. עם זאת, הדמויות שטחיות וסיפורי הרקע שחלקן מציגות לא מפותחים דיו. לאודר לעומת זאת מצליחה להציג כריזמה ועוצמה בתפקיד השוטרת השאפתנית והחכמה. הסרט לעיתים גולש לדיאלוגים שמנסים להיות מתוחכמים, אך קרנהאן מעולם לא מאפשר להם להאפיל על סצנות הפעולה האלימות שהוא מספק במנות גדושות, שעשויות להזכיר לצופים אלמנטים האופייניים לסרטיו של טרנטינו.
המתח שנבנה בסרט לא מצליח לעלות ונתקע שוב ושוב, בגלל רצף ההומור וכמה נאומים מגלגלי עיניים שהבמאי מתאמץ לשלב. עריכת הסרט לא מלוטשת וכוללת יותר מדי רגעים שאינם מקדמים את הסיפור. אם הצופה יתאמץ, הסרט עשוי לעורר מחשבה מרומזת על מידות מוסר בין דמויות שונות, לדוגמה: שוטר מושחת ש"רוצח" את עמיתיו מול רוצח שכיר שפשוט "עובד", מי גרוע יותר? "מטרה מאחורי סורגים" לא ממציא את הז'אנר מחדש, אבל הוא כן סרט קיץ מהנה. אפשר להעביר איתו את הזמן בקולנוע או בבית, אבל זה לא יהיה הפסד גדול גם לוותר עליו.
ג'רארד באטלר
