"בעצמה", סרטה של הבמאית האירית פילידה לויד ("אשת הברזל", "מאמא מיה"), הוא סיפור ריאליסטי על התמודדות עם קשיי החיים באירלנד בימינו, שגיבורתו היא סנדרה (קלייר דאן, השותפה גם לכתיבת התסריט), אם לשתי בנות קטנות, שעוזבת את בעלה המתעלל (איאן לויד אנדרסון, "משחקי הכס") ומוצאת עצמה ללא בית. אך הסרט הוא גם אגדה על אישה שנרמסה עד עפר על ידי בעלה והבירוקרטיה שוות הנפש, ומוצאת "פיות טובות" ו"גמדים חרוצים" שעוזרים לה ומוכיחים שיש עדיין מקום לתקווה.המשחק המצוין של דאן בתפקיד הראשי והניואנסים הרגשיים המדויקים שהיא מביאה לדמות גורמים לאמפתיה רבה אצל הצופים. הרעיון לסרט עלה מסיפור אישי של חברתה של דאן שנותרה חסרת בית לאחר משבר זוגי, והסרט מציג תיאור אמין של דינמיקה משפחתית הרסנית שכוללת דילמות קשות הנוגעות, למשל, לזכויות האב לראות את בנותיו על בסיס קבוע למרות מעשיו.
פרסומת
הסרט מתמקד במאמציה של סנדרה לבנות לעצמה בית ולשקם את חייה. בניית הבית מקבילה לבנייה מחדש של עצמה. שם הסרט בעברית "בעצמה" אמנם משקף את הנושא העיקרי של הסרט, אך שמו באנגלית מוסיף עוד ממד. השם הוא Herself שבניב אירי הוא כינוי של כבוד, המקביל ל"כבודה", ועל אף שהוא נאמר בהומור לעתים קרובות, אפשר לראות בו רמז להשבת הכבוד האבוד של הגיבורה. רמיסת הכבוד העצמי מקבלת ביטוי מוחשי בסצנה קשה לצפייה בתחילת הסרט בה מכה הבעל את סנדרה, גורר אותה על הרצפה ודורך על היד שלה. מהמצב הנמוך והמושפל הזה תמצא סנדרה תעצומות נפש ותילחם במכשולים שעומדים בדרכה.על רקע משבר הדיור הציבורי, המוכר לנו היטב גם כאן, מציג הסרט את הסרבול הבירוקרטי שבו נאלצת הגיבורה להיאבק ואת המצב המייאש הוא מציב אותה. הפתרון מגיע מהרופאה בדימוס (הארייט וולטר, "על תבונה ורגישות", "כפרה"), המעסיקה של סנדרה, שמציעה לה את החצר האחורית שלה עליה תוכל לבנות את הבית שלה. מסתבר שאמה המנוחה של סנדרה עבדה חיים שלמים אצל הרופאה מלאת ההערכה. עם זאת, הפער המעמדי בין שתי הנשים נשמר. סנדרה היא עדיין המנקה ורגע לאחר ההצעה הנדיבה של הקרקע, אומרת לה הרופאה: "אישה טובה, חזרה לעבודה". אין זו הפעם היחידה שהמשפט הזה נאמר בסרט.
לעזרתה של סנדרה מתגייסים אנשים טובים המוכנים לעזור בבניית הבית בסופי שבוע וללא תמורה. זהו המקום בו הסרט משלב בריאליזם החברתי שלו, שמזכיר את סרטיו של קן לואץ', את סיפור האגדה האופטימי יותר, על הדרך בה יכולים אנשים זרים להתגייס זה לעזרת זה, באקט של ערבות הדדית. עם זאת, קשה לומר שזהו בדיוק סרט אופטימי.בסופו של דבר, החיים הקשים של הגיבורה אינם משתנים כבמטה קסם. החן ותחושת האגדה בת ימינו בסרט, נובעים מכך שהפתרונות למצוקה מגיעים מזרים שהופכים לחברים, כמו הקבלן שפוגשת סנדרה במקרה בחנות לחומרי בנייה, אחת האימהות בבית הספר של בנותיה שנראית אמפתית יותר משאר האימהות, וחבורה של אנשים שחווים מצוקת דיור משל עצמם."בעצמה" הוא סרט קטן, שיש בו הרבה חן. למרות הקשיים המתוארים בו, הוא מספק גם רגעי חסד עבור הגיבורה שלו והצופים. אחד מהם הוא כאשר שרה הגיבורה שיר אירי מסורתי בקול פעמונים צלול ויפהפה. הטיפוסים האיריים החינניים בעלי המבטא המתנגן מוסיפים גם הם לחן של הסרט. "בעצמה" הוא סיפור מקומי אבל גם אוניברסלי. המצוקה החברתית והכלכלית של נשים העומדות מול גברים מתעללים ובירוקרטיה חסרת לב חוצה גבולות. לכן, למרות שאין כאן בשורה קולנועית מדהימה או חדשנית, אפשר למצוא בסרט שביב של תקווה ואמונה ביכולתם של אנשים לעזור זה לזה לצאת מהבור ולמצוא מעט אור.
נעשה לפי הספר כמו שאומרים אבל לא הרבה מעבר לזה. סרט לא רע עם מסר פמיניסטי. סנדרה מתגרשת מבעלה המכה ועוזבת עם שתי בנותיה. היא עוברת להתגורר בדיור הציבורי ובמקביל עובדת קשה עבור פרנסתה. האישה בה היא מטפלת מעניקה לה במתנה אדמה, שעליה סנדרה מתכננת לבנות בית. הבעיה היא שאת המשימה היא צריכה להשלים עם תקציב מאוד קטן. היא מצליחה לגייס עובדים בהתנדבות תחת ערך של סולידריות חברתית. בנוסף, הקשיים איתם היא מתמודדת כוללים בירוקטיה של הממסד ומאבק משפטי מול הגרוש שלה ביחס למשמורת על הבנות.
לסיכום, נחמד אבל רחוק מלהיות מלהיב.