הבמאי תומר הימן ("תומר והשרוטים", "יונתן אגסי הציל את חיי") חוזר אלינו בסרט דוקומנטרי חדש המותח את גבולות הנפש. הימן נוגע לא אחת בשונה ובחריג, סרטיו הדוקומנטריים עוסקים לרוב באנשים ובתכנים שהם בשולי החברה, תכנים שאנו כחברה פוחדים לגעת, לדבר, להכיר.
הסרט "אני לא" מטפל בלקות האספרגר, שהיא אחת מלקויות ההתפתחותיות של הספקטרום האוטיסטי הנמצאת ברף העליון של הסקאלה, כשלמרות כל המידע שקיים עדיין אנחנו לא מבינים את התופעה מספיק.
העלילה מתארת את סיפורו של אורן לוי, שאובחן כלוקה באספרגר. בנוסף לכך הוא בן מאומץ מגוואטמלה שחולם להיות במאי והולך כנגד כל ההגדרות שהחברה מגדירה אותו ורן נרתע ממגע וכועס על הדרך וחוסר הקבלה שלו בחברה כאדם רגיל. חלומו הגדול הוא להיות במאי קולנוע. עם המצלמה הוא גולש לתיעוד מרתק לתחנות חייו ומנסה להבין מיהו דרך היחסים המורכבים עם הוריו ואחותו המאומצת מהורים אחרים.
פרסומת
הימן ואורן מובילים אותנו יחד למסע בו הם פורמים את הקשרים, הלבטים, הקשיים, ההתלבטויות, השאלות וההתמודדות עם האספרגר. אורן מסרב להכיר בלקות ומנסה בכל דרך להיות כמו כולםהוא רוצה לחיות את החיים, להכיר בנות, לעשן, לרקוד, לחלום ולהגשים את החלום. לאורן מודעות מדהימה, הוא נובר בחקירת שאלות העוסקות בזהות עצמית ולא מתייאש. פתיחת תיק האימוץ שלו משנה את המציאות.
הסיטואציה בסרט מורכבת מאוד. גילוי הלקות נעשה לאחר שאורן אומץ, כשזו הייתה הגשמת חלום של ההורים לאמץ ילד. לאחר שנים יפות כתינוק התגלו הקשיים ואיתם התסכול בגילוי המוגבלות, במיוחד כשהמערכת לא יודעת להתמודד ולא מעוניינת להבין, להביט במראה ולקרא לילד בשמו. אורן עבר כברת דרך לא פשוטה עד שאובחן וגם אז ההורים לא קיבלו מספיק תמיכה. בסרט ההורים משלמים מחיר, הם הגיבורים הטראגיים בסיפור, הם נלחמים על הילד הכי טוב שאפשר עם התסכול על כך שלא מבינים את המלחמה שלהם ושל אורן. הם גם מנסים להתקרב לאורן בכל דרך.
הסרט באלגנטיות מצביע על הפגיעות ההורית והמצב המורכב כהורים מאמצים והתובנה שזוהי עסקת חבילה לכל החיים . ההתמודדות עם המוגבלות אינה פשוטה לכולם. אורן עוסק כל הזמן במיקום שלו ביקום . חוסר היכולת להתמודד עם הפער בין הקודים החברתיים לשאיפה להתערות בחברה לא תמיד מצליח, דבר שמתסכל את אורן כל פעם מחדש. הסרט מציג דיאלוג פתוח, נוקב ונוגע ששואל שאלות מהותיות על תפקיד ההורות. החיבוק והקירבה מקבלים עוצמה ומשמעות גדולה בסרט. מהו החיבוק? חיבוק החברה, חום, קירבה, חיזוק ? עם נושא מרתק ועריכה מוקפדת ואלגנטית תוך הקפדה על כבוד הגיבורים, הימן מציג קולאז' קולנועי מהפנט שחובה לצפות בו.
שם: דן קירוגיל: 73סרט תיעודי על נער עם צרכים מיוחדים. ציפיתי ליותר.
שם: ישראלגיל: 58מאכזב מאוד. אני לא מבין את הציון הגבוה שהסרט קיבל, ובוודאי שלא את הביקורת של אתר סרט עצמו. הסרט הוא בעצם כמו תוכנית ריאליטי רגילה או תוכנית תעודה על דמות זאת או אחרת. אין עלילה משמעותית, אם בכלל.
ליבי עם משפחת לוי שהייתה צריכה לחוות חוויית אימוץ כזאת, מה שמלמד לבדוק טוב טוב את המצב והרקע של המדינה ממנה הולכים לאמץ, ולהבין שאימוץ יכול להיות גם חוויה מאכזבת ולא נעימה או חוויה שונה לגמרי מהמצופה.
הסרט מעורר שוב את המשפט מהסרט American Beauty:
Never Underestimate the Power of Denial.