הבמאי הפיני אקי קאוריסמקי נחשב לאחד מהיוצרים החשובים בקולנוע האירופאי והפיני בפרט. הוא יוצר כבר ארבעים שנה סרטים מינימליסטיים עם דמויות עצורות ושתקניות שלא ממהרות להפגין רגשות. בדרך כלל סיפוריו מתרחשים בעיר הלסינקי הקפואה והאפורה, אבל הם יכולים לשמש כמשל למאבק האדם באשר להישרדות ולחיפוש הסיזיפי אחרי האושר. לשמחת עכברי הקולנוע, קאוריסמקי הוא גם חובב קולנוע מושבע וסרטיו מלאים בהתכתבויות עם הצופה ובשעשועי טריוויה קולנועית."עלי שלכת", שזכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן בשנה שעברה, עוקב אחר שני גיבורים שגורלם לא בדיוק שפר עליהם. אנסה (אלמה פויסטי המצוינת) עובדת בסופר ומפוטרת מעבודתה כשהיא מנסה לקחת לביתה מוצרים שפג תוקפם. בהמשך היא תהפוך לעובדת בבר שבעליו נכלולי וסקסיסטי וגם לעובדת בבניין. אנסה גרה בדירה צנועה ודי ריקה והיא מרגישה בודדה לחלוטין בעולם.
פרסומת
הולפה הוא פועל במפעל, גבוה ולקוני (יוסי ואטאנן שמזכיר במראהו מעין קלינט איסטווד פיני), את מרבית זמנו הוא מבלה בשתייה לשוכרה. שני הגיבורים ייפגשו בבר קריוקי ויתאהבו ממבט ראשון. אבל אצל קאוריסמקי הדרך לגאולה רצופה מכשולים ואת הפתק עם מספר הטלפון של אנסה ישמיט הולפה, והרוח תישא לעבר האופק את האפשרות היחידה לקשר ביניהם.מכיוון שאת הפתק נתנה אנסה להולפה ליד בית קולנוע שבו צפו בסרט "המתים אינם מתים". (של ג'ים ג'רמוש - חברו הטוב של קאוריסמקי), יחזור הבחור הבודד מדי ערב לקולנוע ויחכה לאהובתו. הקשר בין השניים מזכיר את סרטו הנפלא של דיוויד לין "פגישה מקרית" מ-1945, שגם עסק בניסיון נואש לקיים מערכת יחסים. ואם כבר עסקינן בקולנוע על קולנוע, הסרט מלא בכרזות סרטים מהאוסף הפרטי של הבמאי ובקריצות לצופה מיטיב הלכת.
יש משהו מאוד הומני וכובש לב בניסיונות המגושמים ומלאי החן של שני הגיבורים לנהל ולקיים מערכת יחסים. אין כאן אנשים יפים שהכל הולך להם בקלות. נהפוך הוא, גיבוריו של קאוריסמקי סובלים בשקט אבל - וזה המסר האופטימי ששורה על יצירתו של הבמאי - הם לא מוותרים לרגע על חלומם.הסרט מערבב בין ישן וחדש ולא בדיוק ברור אם מדובר בסרט עכשווי לאור העובדה שדירות הגיבורים נראות כאילו הזמן קפא בהן מאז שנות החמישים של המאה הקודמת. מה שקבוע בסרט הוא האזכור הרדיופוני למלחמת רוסיה-אוקראינה מ-2022. באזכורים אלו יוצא הבמאי מהאגדה המודרנית שהוא טווה למול עיננו ומנחית את המציאות הישר למול פניו של הצופה. קאוריסמקי הינו אדם פוליטי ואף סירב להגיע בזמנו לטקס האוסקר כי התנגד למדיניות האמריקאית בעולם.השילוב בין עלילה על זמנית לאחיזה במציאות יוצר סרט רב שכבתי והופך אותו מעוד מלודרמה ליצירה שמסרבת לנתק את גיבוריה, יהא מצבם הנפשי אשר יהיה, מהעולם שמסביבם. קאוריסמקי קורא לצופה להסתכל פנימה אך גם החוצה ולא להיעלם רק בעולמו הקט. כהרגלו של הבמאי , הסרט מתובל במוזיקה מלבבת (שימו לב לגרסת ה"ממבו איטליאנו" וגם לשיר של להקת בנות פינית) ובהרבה טיפוסים מוזרים וייחודיים בסגנון דיוויד לינץ'. מעל כולם אנסה והולפה כשני אנטי-גיבורים שמנסים למצוא אהבה וקצת אושר בעולם אכזר וקר. "עלי שלכת" הוא סרט יפהפה וכל כך אנושי ואורכו רק שמונים דקות שזה נס בימינו.
סרט מדהים ביופיו.
נראה קטן ועגמומי אבל, מנצח בגדול.
שם:תמי וייסגיל:5521/08/2024 23:31:00
3/10
סרט עגמומי, קודר ומשעמם. עם כל אהבתי לסרטים זרים ולסרטי איכות, הסרט הזה פשוט הרגיש בזבוז של זמן.
שם:דט טדגיל:8820/08/2024 20:35:29
1/10
סרט סבל. דיאלוג של 4 מילים איננו תסריט. מתאים לפינים מתאבדים ומדוכאים. אין עלילה, אין תסריט. לא להקשיב למבקרים שמרוב הסרטים שהם ראו כבר לא יודעים מה לחרטט. עשו לעצמכם טובה ותמצאו סרט אחר