לה קוצ'ינה ביקורת סרט

במסעדת "לה קוצ'ינה" מדובר בעוד יום שגרתי. המסעדה הנמצאת במרכז העיר ניו יורק ומגישה הכל מהכל, צריכה לשרת סועדים רבים. אולם את הבמאי המקסיקני אלונסו רואיזפלסיוס הדבר האחרון שמעניין הוא האוכל שיוגש לסועדים. הוא בוחן מה קורה מאחורי הקלעים של המסעדה המפונפנת ומתמקד באחד הטבחים ובאהובתו המלצרית שמנסים לשרוד עוד יום בגיהינום האנושי או בשמו האחר - מסעדה שהיא מלכודת תיירים.ראול בריונס המוכשר הוא טבח שעובד באחת העמדות במטבח הענק שמאכלס עשרות עובדים שמתרוצצים כמו בתוך התופת של דנטה. הוא מאוהב במלצרית דיכאונית אותה מגלמת רוני מארה ("נערה עם קעקוע דרקון"). היא לפחות זוכה לעלות מהשאול מדי פעם אל חלל המסעדה ולשרת את הלקוחות. הטבח כמו כבול בשלשלות אל המטבח שבו הוא מבשל כמו בסרט נע. הסרט מצולם בשחור-לבן נוקב שמדגיש את הניגוד שבין חלל המסעדה הרגוע והישנוני לבין התופת הקרויה מטבח שמוסתר עמוק באדמה, שמא חלילה יראו הלקוחות מהיכן מגיע האוכל שלהם (בניגוד לימינו בהם מקובל בחלק מהמסעדות לקיים מטבח פתוח שמשדר שאין מה למסעדה להסתיר). השחור-לבן יוצק לסרט מראה עגמומי ומנוכר המנוגד לגמרי לכל החושניות והצבעוניות המקובלים בסרטי אוכל למיניהם.רואיזפלסיוס מציג כאחוז תזזית את המטבח הלחוץ שבשלב כלשהו מוצף בקולה דובדבנים שהעובדים המסכנים מתבוססים בה וקשה שלא לחשוב על הסדרה "הדוב" או לחלופין על הסרט הנהדר "דיינר ראש" שמנציח ערב לחוץ במסעדה ניו יורקית יוקרתית. הבמאי מצליח להעביר לצופה את תחושת הבהילות והאין-אונים של העובדים, רובם ככולם מהגרים שבאו לרדוף אחר החלום האמריקאי ומצאו עצמם בסיוט אחד גדול. כדי להוסיף לכל הבלגן, מוצא מנהל החשבונות של המסעדה שחסר כסף בקופה וכל העובדים חשודים בגניבה, כולל הטבח ואהובתו. אפילו הוד מעלתו בעל המסעדה (עודד פהר החביב) יורד לעם ומנסה למצוא את הגנב הפוטנציאלי. תת-עלילה נוספת בסרט היא הקליטה של עובדת חדשה במסעדה שהיא קרובת משפחתו של הטבח ושתלמד מהר מאד את כללי המשחק הנוקשים של העבודה (כלומר, שכמעט אין לה זכויות ושתגיד תודה שבכלל מעסיקים אותה).הסצנות היפות בסרט מתרחשות בהפסקות של העובדים היוצאים לסמטה מאחורי המסעדה ומנסים להירגע, ולו לרגע, מתלאות היום. בסמטה הכל רגוע ושקט ואז גם יכולים העובדים להפוך מרובוטים צייתניים לאנשים עם מחשבות ורגשות. שימו לב לסיפור עם הקרן הירוקה שיחזור בסרט בצורה מעט סוריאליסטית לקראת סופו ומהווה לטעמי את שיאו של הסרט. "לה קוצ'ינה" הינו סרט סוחף ומטלטל, סרט מחאה אותנטי ומרגש שמומלץ בחום.