סרטו של דני רוזנברג (במאי "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם", זוכה פסטיבל ירושלים לשנת 2020) צולם כבר לפני קרוב לשנתיים, הוקרן באוגוסט 2023 בפסטיבל לוקרנו ועשה את בכורתו בפסטיבל הסרטים חיפה, שבו זכה בפרס הסרט הישראלי הטוב ביותר, ימים ספורים לפני ה-7 באוקטובר.צפיתי בו לראשונה בחיפה אז הלם בי הסרט בעוצמה, בישירות, בקצב ובעושר הוויזואלי והרעיוני שלו. אירועי המלחמה גרמו למועד הפצתו להידחות שוב ושוב כי הרי הנושא עצמו, של חייל שמוכרז כחטוף בהמולת הקרב, הוא טריגרי ביותר בימינו. צפייה בו כעת גורמת לראות אותו באור שונה לחלוטין ובעיקר מוסיפה לו רובד של תדהמה ועצב – של החברה שהיינו שהפכה עולמות עבור חייל אחד אל מול החברה בת ימינו שנרמלה את עניין 101 החטופים בעזה, בהם אזרחים רבים, קשישים, נשים וצעירים.
פרסומת
הסרט נפתח בסערת הקרב, כאשר שלומי, חייל גולני בן 18 (עידו טאקו המצוין שהועמד לאופיר על התפקיד), מחליט לנצל את המולת המלחמה ולהימלט על נפשו. לא טוב לו למות בעד ארצו, הוא בקושי יודע מיהו ומהו, הוא רק יודע שני דברים – הוא לא רוצה למות והוא בהחלט רוצה לראות את החברה שלו פעם נוספת בתל אביב לפני שתטוס לחו"ל.הוא יוצא למסע לילי מזירת הקרב, דרך המושב שלו ועד לעיר הגדולה, רוכב על אופניים, גונב בגדים להחלפה מתיירים, מחפש אוכל ומקום מחבוא לנשק. הוא פועל באופן חייתי, מדחף ומאינסטינקט הישרדותי ומתוך פוסט-טראומה שהוא טרם עיבד. כשהוא לא נמצא לאחר זמן, הרשויות בטוחות שהוא נחטף תוך כדי הקרב ושלומי נאלץ לבחור האם לחזור או להמשיך במסע חסר המוצא שלו. בתפקידי משנה מוצלחים ניתן למצוא בסרט את אפרת בן צור המגלמת את אמו של שלומי ואת תיקי דיין הוותיקה בתפקיד סבתו.
קשה להצדיק את מרבית מהחלטותיו של שלומי בסרט, אבל רוזנברג יוצר סרט שכמו גיבורו רץ ולא עוצר לרגע. הוא מגובה בצילום סהרורי של דוד סטרז'מייסטר (שזכה בפרס אופיר בקטגוריית הצילום) שמשחק באופן מרהיב עם אור וצל ומצבי התודעה של גיבורו ובמשחק היצרי של טאקו, שדמותו מייצגת את הצד שהחברה מעדיפה להסתיר מתחת למעטה הגבריות הישראלית המיליטריסטית ואת הפוסט-טראומה של הקרב שעוד נאלץ להתמודד עם השלכותיה בעשורים הבאים ביתר שאת.
באמת סרט מעולה, מענייו, מרגש ומפתיעה. מאוד כדאי לצפות בו.
שם:עומרגיל:4219/11/2024 07:31:35
8/10
הזוי שהסרט צולם לפני ה- 7.10. מעין נבואה רעה..
התסריט לא סביר (חייל בורח מעזה באמצע הלחימה ואף אחד לא מבחין בכך?!), התיאבון בריא והתשוקה בוערת.. המזל של הסרט הוא שהבימוי מושלם ועידו טאקו מפוצץ בחן וכריזמה ומחזיק את הסרט מצוין.