רידלי סקוט בן ה-86 חוזר אל הלהיט הכי גדול שלו, אולי הלהיט הכי גדול שהוא ביים מאז "הנוסע השמיני" הראשון. בשנה שעברה הוא שחרר את האפוס התקופתי הכושל "נפוליאון" ולפני שלוש שנים התעלל במשפחת ג'וצי ובמבטא האיטלקי בסרט "בית ג'וצי" וסיפק סרט תקופתי כושל בשם "הדו-קרב האחרון" ביחד עם מאט דיימון ובן אפלק. סקוט חוזר אל הזירה המוכרת שבשנת 2000 זיכתה אותו בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר. וגם בסרט הזה יש קרבות, חרבות, שפיכות דמים, תככים, פוליטיקה פנימית,
תלבושות תקופתיות, תפאורות גרנדיוזיות ואינספור גברים חסונים ומסוקסים. עם זאת, תחושת הדז'ה-וו, כאילו כבר צפינו בסרט הזה פעם אחת יותר מדי, חורגת מגבולות הסביר ומחרבת את ההנאה.שוב פעם צעיר שנופל בשבי, שוב פעם סוחרים בו, שוב פעם הגיבור וחבריו לשבי נכלאים וצריכים להילחם על הישרדותם מול שלל מפלצות אדם. הפעם כמו בכל סרט המשך המכבד את עצמו גם העלו את רמת הסיכון והוסיפו קרנף, כרישים וגם קופים טורפים. על התסריט אחראי דיוויד סקרפה, שעבד בשנים האחרונות עם סקוט על "נפוליאון" ו"כל הכסף שבעולם". השאלה הגדולה של סקרפה היא איך ליצור סרט המשך אם הגיבור של הסרט המקורי מת? מחזירים שחקנים מהסרט הקודם ומשתמשים בדמויות שלהם כמו הנסיכה לוסילה בגילומה של קוני נילסן והפוליטיקאי גרחוס בגילומו של דרק ג'קובי.
פרסומת
לנעליו של ראסל קרואו נכנס פול מסקל, אחד הכוכבים העולים בשמי הוליווד, המגלם את לוציוס. מי שהתגלה בסדרה "אנשים נורמלים", היה מועמד לאוסקר על תפקידו בסרט הבריטי הקטן "אחרי השמש" וכבש לבבות לפני שנה בסרט בריטי עצמאי נוסף - "כולנו זרים", נכנס לזירה של הגדולים עם "גלדיאטור 2". לדאבונו של מסקל, הסרט הזה לא מספק לו את הבמה הנכונה כדי להפגין את הכישרון הייחודי שלו. העלילה מזכירה יותר אופרות סבון יומיות על בן אובד שצץ משום מקום ומביכה בטיפשותה. לרגעים התסריט הלא ממש מהודק או מתוחכם מעורר גיחוך כאשר דמותו של לוציוס אומרת בתחילת נאום שהוא לא רגיל לשאת נאומים ואז מספקת נאום קיטשי, צפוי ומביך. מסקל שחקן טוב מאוד וכריזמתי, אבל איך שהדמות של לוציוס כתובה לא עושה עם שחקן התיאטרון המצליח חסד והופעתו לא ממש טובה.כוכב קולנוע וטלוויזיה נוסף המשלם את המחיר הכבד של הטקסט הלא ממש מוצלח הוא פדרו פסקל המגלם את הגנרל מרקוס אקסיוס, בן זוגה החדש של הנסיכה לוסילה. גם כאן התסריט הוא בעייתי. דמותו נכתבת כלוחם מיומן וחכם שמיצה את שדה הקטל ורוצה להפסיק את הכיבושים המיותרים בחלקי עולם שונים, אבל מנהיגיו רוצים אחרת. דמותו הייתה יכולה להיות מעניינת מאחר והיא נמצאת בלב קונפליקט פוליטי ואישי מורכב במיוחד, אבל ב"גלדיאטור 2" מעדיפים קרבות עם כרישים וקופים והרבה פחות דמויות מורכבות, ועוד פחות מזה תסריט עמוק או חכם.
דנזל וושינגטון, שכנראה נהנה מאוד לגלם את הרע המרכזי, מגלם דמות ממזרית וחשובה - מי שהיה פעם עבד והפך לסוכן גלדיאטורים שרוצה לנקום במנהיגים של רומא ובעצמו הופך לאדם מרושע ובלתי נסבל כמותם. מי שנראה כמו אדם שרק מעוניין להגדיל את כוחו ועושרו, מתגלה כמי שרוצה לנקום בכל מי שיש לו גלימה מלכותית או היסטוריה המקושרת אל מנהיגי רומא, לא משנה אם הם טובים או רעים. וושינגטון מביא אל המסך את הכריזמה הכובשת שלו, אבל גם דמותו, למרות הסיבות הטרגיות שלה, עדיין כתובה באופן שטחי כאשר הוא מצליח לחפות על כך בעזרת הופעתו הכריזמטית.אחד הדברים המוזרים בסרט הוא כמות הדמויות הקאמפיות המזכירות יותר מלכות דראג שיצאו משליטה. הקומיקאי ההומו מאט לוקאס מגלם את הכרוז הצבעוני. גם דמויות הקיסרים בגילומם של ג'וזף קווין ופרד הצ'ינגר כתובות באופן מוגזם ובכלל לא נראה הגיוני שהשניים מנהיגים את האימפריה הרומית. השניים אימצו תנועות נשיות והתנהגות היסטרית. אחד מהם מנהל מערכת יחסים מוזרה עם קוף ונאמר שיש לו מחלת מין. את השני מקיפים ניצבים חצי ערומים שנראים כאילו יצאו משבוע האופנה האחרון בפריז. די קל להבין למה התכוון הבמאי הקשיש. שניהם כל כך טיפשים, עד שנשאלת השאלה איך הם בכלל המנהיגים של האימפריה הרומית? בסרט הקודם חואקין פיניקס סיפק הופעה בלתי נשכחת, מורכבת שנוגעת בשיגעון גדלות בתור קומודוס, בנו הלא אהוב של מרקוס אורליוס, שרצח את אביו כדי להבטיח את עלייתו לשלטון. קווין והצ'ינגר נופלים קורבן לתסריט איום, דמויות שכתובות רע ובמאי שהופך אותם לקריקטורות הומופוביות.מאחר ואנחנו חיים בישראל גם נתייחס לשני השחקנים הישראלים המככבים בסרט. הראשונה להופיע בסרט היא יובל גונן המגלמת את ארישאת, אהובתו של לוציוס, שנרצחת כבר בתחילת הסרט על ידי מרקוס אקסיוס. התפקיד שלה קטן, אבל הנוכחות שלה היא של כוכבת הוליוודית לכל דבר. היא כובשת את המסך ומשדרת כריזמה ועוצמה. השחקן השני הוא כמובן ליאור רז ("פאודה"), המגלם את יד ימינו הקשוח של דנזל וושינגטון. יש לו תפקיד יחסית גדול בסרט, אבל רז מגלם את עצמו. הדמות שלו כחונך הגלדיאטורים היא סוג של קצין אימונים בצבא שצועק פקודות. הוא עושה זאת היטב והוא לא נדרש למעבר לזה. לפחות הנוכחות הישראלית במוצר הנוכחי ראויה ומכובדת - חבל שהסרט עצמו פחות מוצלח משני השחקנים הישראלים המשתתפים בו. ספק אם הוא יזכה באוסקר כמו הסרט הראשון. ספק גדול יותר אם הוא בכלל יהיה מועמד לפרס חשוב כלשהו.
גלדיאטור מעלי אקספרס. מי אתם האנשים שנתתם לסרט ציון גבוה? כמה קל לספק אתכם. קצת אקשן ואפקטים ואתם מרוצים.
העלילה עצמה חסרת עניין, הדמויות לא מעוררות שום רגש. לא מצאתי את עצמי לרגע מזדהה עם הטובים או שונא את הרעים.
ומה הקטע עם סנטורים שחורים? מאיפה הבאתם את זה? עד לשם הגיע הפרוגרס?
את טעמו המר של גלדיאטור 2, שנזרק בבושת פנים מאולמות ה-IMAX אחרי שבוע בלבד (הקהל הצביע ברגליים), הצליחה להמתיק רק צפייה חוזרת בגלדיאטור המקורי. הסרט החדש פשוט עושה צחוק מהעלילה, מהמוזיקה, מכישרון השחקנים, מהתסריט, מהקרבות שנגמרים שנייה אחרי שמופיע הגיבור ואני כבר לא מדבר על החורים וההנפצות בעלילה. בקיצור כגודל הציפייה, כך גודל האכזבה. לא בכדי היחידים שאהבו את גלדיאטור 2 הם צעירים שלא ראו או פשוט שכחו את איכות הסרט המקורי. כשיצא לפני 25 שנה, גלדיאטור 1 היה מועמד או זכה ב11(!) פרסי אוסקר בכל קטגוריה אפשרית. זה היה סיפורו המהפנט על גנרל שאהב הקיסר, נבגד על ידי בהו שהפך לקיסר, רצח את משפחתו והפך אותו לעבד. הוא חוזר כגלדיאטור ומנסה לזכות בלב העם כל הדרך לרומא ועל הדרך ראסל קרואו הכישרוני זכה בלב הצופים ובאוסקר. הדבר החיובי היחיד שניתן לומר על גלדיאטור 2 הוא שבזכותו מייד רצנו לראות את גלדיאטור 1 בגירסת Extended וזכינו לעוד חצי שעה של סצינות שמעולם לא ראינו בקולנוע לפני 25 שנה.
ראיתי את הסרט היום בקולנוע, בהחלט מרשים ומהנה, רק דבר אחד הפריע לי משך הסרט שעתיים וחצי זה המון. אבל סרט מדהים, אפקטים מצויינים ומשחק נפלא של כל השחקנים שלוהקו בדיוק לתפקיד המתאים להם.
שלח/י
פול מסקל
פדרו פסקל
ליאור רז
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות