וולפגנג פיטרסון, חבל לציין, מדרדר והולך. הבמאי שהביא לנו את "בקו האש" האינטליגנטי, הולך ומשחק בזמן האחרון על אפקטים ופחות על השכל הישר. לסרט הזה היו כל הצ'אנסים להיות סרט טוב, אם לא סרט איכותי. ומעצבן, כמה מעצבן זה לראות בזבוז של כשרון ופוטנציאל על תסריט בנאלי ואפקטים דביליים.הסרט סוקר את הסערה הנוראית שהתחוללה בשנת 1991 בארה"ב. באזור מסוים באוקיינוס התמזגו 3 הוריקנים להוריקן אחד ענק, איום ומשתולל שזרע הרס וחורבן איומים. על כך הסרט, שמספר את סיפורם של מספר ימאים שיצאו לדיג בספינה הרעועה שלהם, וקיוו להכניס לכיסיהם משכורת קצת יותר גדולה הפעם, על ידי תפיסת יותר דגים. רצה הגורל והם נקלעו לסופה האיומה, שממנה פשוט בלתי אפשרי לצאת.
פרסומת
למה הפספוס? כי במקום לקחת סיפורן של כמה דמויות ולפתח אותו לסיפור אנושי מרגש טיפה, שיגרום לאמפטיה והזדהות עם הדמויות, הדמויות נשארות חד ממדיות ובנאליות. לא זו אף זו - הצופה נשאר מרוחק מהסרט ומהדמויות, וממש לא מצאתי עצמי מצטער יותר מדי לחשוב שהדמויות הללו עשויות לאבד את חייהן בסופה המשתוללת.מצער לציין שדווקא בסרט המטופש הזה ג'ורג' קלוני התעלה על המשחק הפשטני שלו בד"כ, ומארק וולברג מפגין יכולות משחק שלא הופיעו אצלו בסרטיו הקודמים. חבל רק שהדמויות של השחקנים הללו, ואף של האחרים לא פותחו קצת יותר, ושהבמאי הסיט את הדגש על האפקטים המטומטמים של הסערה במקום למקד את הסרט בפן האנושי של הדמויות.
שלח/י
ג'ורג' קלוני
מארק וולברג
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות