אלון רוזנבלום על "בית של חול וערפל": ""בית של חול וערפל" הוא לא רק סרט מצוין אלא אחד הסרטים החשובים שהוקרנו אצלנו בשנים האחרונות. משחק מצוין של ג'ניפר קונולי ובן קינגסלי הופכים אותו לסרט חובה שלא יעזוב אתכם במשך ימים אחרי הצפייה."
המושג "בית" מביא איתו קונוטציות רבות: בטחון, זיכרונות, ילדות, אהבה, חום. אולם מה קורה כאשר הבית שלכם נלקח מכם בגלל טעות בירוקרטית, האם תהרגו בשביל לקבל אותו בחזרה, האם תקבלו את העובדה שבסך הכל מדובר בכמה קירות ותמונות? על שאלות אלו מנסה לענות התסריטאי והבמאי ממוצא רוסי ואדים פרלמן שזהו הסרט הראשון שלו.פרלמן מפגין יכולת קולנועית נדירה ושליטה מוחלטת בשחקנים, בתסריט, ובאלמנטים האחרים של העשייה הקולנועית (קרי צילום, עריכה מוסיקה ועוד). אבל חשוב מכל, פרלמן יודע לתפוס את הקהל ולטלטל אותו מצד אחד לשני, לבלבל אותו ולהשאיר אותו מתוח וקשוב לאורך כל הסרט.
פרסומת
מסעוד אמיר בראני (בן קינגסלי) הוא מהגר איראני החי זה מספר שנים בארה"ב. בראני עובר לבית עם משפחתו מבלי שהוא יודע למה הוא נכנס. מסתבר כי הבית הוצע למכירה במכיר הנמוך לאין ערוך משוויו המקורי בגלל אי-סדרים ביורוקרטיים, וכי הבעלים החוקיים של הבית, קאתי לזרו (ג'ניפר קונולי), לא מתכוונת לוותר עליו כל כך בקלות.קשה מאוד לנתק את הסרט, שעוסק במאבק על הבית, מהמציאות בה אנו חיים, וממש כמו במציאות הזו, קשה לפעמים למצוא את "הטוב" או את "הרע". פרלמן לא מביע דעה בסרטו, הוא לא טוען כי הגנרל הוא אדם טוב יותר מקאתי, הוא מטלטל את הצופה מצד לצד, פעם מראה את קאתי כאנושית ופגיעה וחמש דקות אחר כך כאישה שתויה שמסוגלת להגיע לאלימות קיצונית. גם קינגסלי נע מגנרל אירני קשוח, לאב ובעל אוהב שמגן על משפחתו. ממש כמו אצלנו אין צד צודק, לשני הצדדים טיעונים חזקים, במציאות כמו בסרט, בשלב מסוים המלחמה על הבית יוצאת מכלל שליטה ואף אחד מהצדדים לא זוכר איך החלה המלחמה הזו. גם כאשר הם מנסים להפסיק את המאבק, הם לא ממש יודעים איך. לו יכולתי הייתי מכריח את כל עם ישראל לראות את הסרט שמספק מבט חדש על בעיה ישנה.
לא קל לצפות בסרט, לא בגלל שיש בו קטעי אלימות קשים במיוחד אלא בגלל האפקט הרגשי הכל כך גדול שיש לו על הצופה.בן קינגסלי (שמועמד לפרס האוסקר על משחקו בסרט) הוא פשוט מצוין וכל מה שנותר זה לבכות את העובדה שהוא לא משחק ביותר סרטים איכותיים ונאלץ למצוא את פרנסתו בסרטי אימה ומדע בדיוני נידחים. גם ג'ניפר קונולי עושה את עבודתה נאמנה ושורה אגדשלו, שמגלמת את אשתו של קינגסלי פשוט נהדרת ומועמדותה בקטגוריית שחקנית המשנה הטובה של השנה מוצדקת.לסיכום: "בית של חול וערפל" הוא סרט מצוין ואחד החשובים שהוקרנו בארץ בשנים האחרונות. בימוי מהוקצע והיכולת להחזיק את הקהל במתח לאורך כל הסרט מאפיינים את עבודתו הראשונה של פרלמן עליו בוודאי עוד נשמע. סרט שתמשיכו לחשוב עליו ימים רבים אחרי שתראו אותו. חובה.