הסרט הארגנטינאי "קליאו וסנדרה" ראוי לצפייה בעיקר בזכות שלושה שחקנים: נורמה אלאנדרו, נטליה אוריירו ולאונרדו סברלייה - כל אחד מהם מצליח ליצור דמות מעניינת. הצרה היא שלמרות הדמויות הצבעוניות, עלילה לא ממש קיימת ולכן הן נשארות בגדר סטריאוטיפ בלבד. כאן מגיעה השאלה המרכזית, האם יש מישהו שבאמת יטרח לשלם 35 ₪ כדי לראות סרט נטול עלילה ממשית כדי לצפות בשלושת הכוכבים הדרום האמריקאים מטיילים להם ברחבי ארגנטינה?"אושן 12" היה הסרט האחרון שראיתי שכולו התבסס על החיוך של הכוכבים שלו והיה נטול עלילה. הרעיון פשוט: בואו ניקח את הכוכבים הלוהטים ביותר בהוליווד ונארגן להם טיול ברחבי אירופה וגם נצלם את הנהנתנים מבלים. זו היתה גם התחושה המרכזית בזמן שצפיתי ב"קליאו וסנדרה". עושה הרושם שהבמאי אדוארדו מיניונה עושה לנו את אותו הטריק. באופן מפליא הטלנובלה העממית והלא מגובשת שלו מצליחה קצת יותר מאותו מוצר ההוליוודי נוצץ ויומרני.
פרסומת
בסרט שיש בו מספר רגעים מרגשים ומשעשעים, ובעיקר שחקנים מקסימים שהחיוך שלהם כובש את המסך, לא ממש קיים סיפור. לכאורה יש כאן מסע משותף בין קליאו, מורה בפנסיה שבעלה המובטל והשיכור עולה לה על העצבים בזמן שהיא חולמת להיות שחקנית בטלנובלה וסנדרה, כוכבת טלנובלות שלא ממש אוהבת את החיים שלה ואת הסוכן שלה שמנסה לפתח עבורה קריירה בהוליווד. שתי הנשים נפגשות, מתידדות ובאופן בלתי ברור הן בורחות ביחד מהגברים בחייהן. כמו בכל סרט מסע הן אמורות ללמד אחת את השנייה מספר דברים על החיים.לא מספיק שהידידות ביניהן מסריחה מחוסר אמינות מזעזע, הבמאי אדוארדו מיניונה והתסריטאית סילביה צ'רגווה לא טורחים לחזק את הקשר ביניהן. כנראה הם חשבו שמספיק יהיה להכניס אותן למכונית שידברו קצת ואז להפריד ביניהן. זו הטעות התסריטאית המרכזית של הסרט, הקשר בין שתי הנשים לא העמיק מספיק והן כבר מתחילות במסע נפרד המורכב מרצף אפיזודות תלוש לחלוטין שמתגלה כמאוד לא מעניין והגרוע מכל - צפוי. סנדרה מתאהבת בכפרי חתיך שלא יודע מיהי בכלל, ואילו קליאו הופכת למלצרית בגן אירועים ולשתי שניות משחקת אותה פמיניסטית.
אני חייב לציין שמעולם לא ראיתי טלנובלות בכיכובה של נטליה אוריירו אבל כשחקנית קולנוע היא בהחלט עוברת מסך. מתברר שהכוכבנית בעלת חן רב ולמרות שהתפקיד שלה קלישאי לחלוטין היא עדיין מצליחה להקסים. לשחקנית הותיקה נורמה אלאנדרו המוכרת לקהל בישראל מהסרטים "רק בן אדם" ו"הבן של הכלה", יש חיוך מקסים אבל גם היא לא מצליחה ליצור דמות אמינה. לאונרדו סברליה החתיך מוכר לקהל בישראל מתפקידיו בסרטים "עיר ללא גבולות", "כסף שרוף" ו"כרמן". בסרט זה הוא לא ממצה רבע מכישרון המשחק שלו ובעיקר מתפקד כדוגמן ג'ינסים."קליאו וסנדרה" הוא מוצר שמיועד אך ורק למי שרוצה להתבשם מהנוכחות של שלושת השחקנים הארגנטינאים המקסימים, ולא ממש מזיז לו שאין עלילה ושהדמויות לא ממש מתקדמות לאיזשהו מקום. הפרסומת מציינת שמדובר במפגש פסגה בין כוכבי קולנוע ארגנטינאים. אני חייב לציין שהפסגה הזו לא כל כך גבוהה. אתם בטח שואלים למה אחרי ביקורת כזו אני בכל זאת נותן שלושה כוכבים? ניחשתם נכונה: כל שחקן מקבל כוכב, הבמאי וצוותו מקבלים אפס.