



"מותחן בוגר ורציני"במילה אחת? לוותר הסרט ארוך ומייגע, חיכיתי וחיכיתי וחיכיתי לסוף וכשהגיע הסוף? התבאסתי על כל הזמן הזה שבזבזתי על הסרט הזה
1. העלילה נחמדה 2. אם היה לכם יום נחמד ושמח אל תלכו - תחזרו בדיכאון. אם היה לכם יום מדכא - תארגנו קצת פרוזאק. 3. לא הבנתי למה היא זכתה באוסקר - היא משחקת בידיוק חצי סרט - רגע, כמה זה חצי מסר שלא נגמר? 4. צילום מקורי אבל אם הייתי רוצה להיות מבקרת צילום ותאורה הייתי בוחרת להיות שופטת בפסטיבל קאן. 5. בקיצור: אני יכולה לראות מה אנשים יוהאבו בזה אבל אני יודעת שרוב האנשים שהולכים לסרט כדי להנות ממנו לא יוהאבו את זה. ודרך אגב - לאילה שאומרים שזה יותר טוב מהתרסקות: בייי!!!
סרט מעולה, עשוי למופת, שמצליח לשבור את הקונבנציות ההוליוודיות של המותחן הפוליטי הסטנדרטי. מה שמבדל אותו ממותחנים פוליטיים אחרים (כמו למשל "מזימות זרות" הבינוני) הוא הדרך שבה מיירלס מספר את הסיפור. הבימוי שלו איטי, מאופק, אינטליגנטי ונזהר שלא לגלוש לקלישאות של הז'אנר. מי שרוצה סרט מתח ואקשן עם תפניות עלילתיות מפתיעות מוטב לו לחפש במקום אחר. למעשה אין כאן מתח של ממש מכיוון שמתחילת הסרט ברור מי הרעים ומי הטובים. אבל זה ממש לא העיקר כאן. בסופו של דבר זהו סיפור אהבה עצוב ומיוחד במינו שבצידו ביקורת נוקבת על הגלובליזציה ועל העולם המערבי שפורש את חסותו על מדינות עולם שלישי כשמתחת לכוונות הטובות כביכול, מסתתרים פוליטיקאים מושחתים ותאגידים דורסניים שמוכנים לעשות הכל, כולל הרג של חפים מפשע, עבור בצע כסף. יש לציין גם את הצילום המחוספס שמקנה לסרט מראה אותנטי והמוסיקה המיוחדת. כמובן שהמשחק המעולה של רייף פיינס המאופק ורייצ'ל ווייז האנרגטית (אוסקר מוצדק אם כי מישל וויליאמס יכולה להרגיש קצת מקופחת) תורם רבות לאמינות של הסרט. ללא ספק אחד הסרטים הטובים של 2005 (לבטח טוב יותר מ"התרסקות") ובהחלט שווה להשקיע ולראותו בקולנוע.
תעשו לעצמכם טובה ואל תבזבזו זמן על הסרט הזה. הלכתי אליו רק בגלל הביקורות הטובות שהיו לגולשים כאן עליו בהתחלה והצטערתי על כל רגע. מייגע,לא ממש מובן, נראה ארוך רק בגלל שהוא משעמם כל כך ואחרי כמה זמן רק חיכיתי שיגמר כבר. באמת חבל על הכסף
פתרון "תעלומת התאונה" נפתר כבר כמעט כולו בחצי הראשון של הסרט, והחצי השני נמרח. ארוך מדי. לא ממש מצליח לרגש איפה שאמור. צילומים יפים של אפריקה.