אין ספק ששנת 2007 היא השנה של תעשיית הקולנוע המקומית. נקווה שעוד יהיו המון שנים שכאלה, אבל כרגע שיאים קולנועיים מרשימים כמו "בופור" החשוב, "מדוזות" המקורי, "נודל" החביב, ו"ביקור התזמורת" שעולה לאקרנים רק בתחילת ספטמבר אבל הוא בהחלט הסרט הישראלי של השנה. בכול מקרה כול הסרטים שהזכרתי הנ"ל הן יצירות מסחריות פופוליסטיות מבדרות שמטרתן העיקרית היא לספק לצופה הישראלי והבינלאומי יצירה בידורית בעלך ערך מוסף תרבותי, פוליטי או אומנותי.לעומתם נמצא בודד ואמיץ בזירת הקולנוע האומנותי והאיכותי "חופשת קיץ", סרטו הראשון הארוך של הבמאי הטירון דוד וולך. אפשר לנהל שלל ויכוחים על הסרט הנ"ל וחלק מהטיעונים שחברי למקצוע ישלפו בהחלט מוצדקים, אבל אחרי צפייה בסרט, אי אפשר להכחיש שמדובר באחת היצירות הקולנועיות הישראליות האמיצות, המפתיעות, המאתגרות והמרגשות ביותר שנראו על מסך הקולנוע מזה שנים. סרט ישראלי המתכתב עם המקורות, במקביל מתכתב עם הקולנוע הבינלאומי ואפילו מעז לעלות שאלות פילוסופיות יהודיות על קיומו של אלוהים.
פרסומת
וולך, יהודי חרדי לשעבר שחזר בשאלה, מתכתב עם יצירתו הקולנועית של הגאון הפולני קז'ישטוף קישלובסקי וסרטו "אנוכי ה' אלוהיך", הראשון בסדרת "עשרת הדברות" (דקאלוג). הוא נעזר ביצירתו ובשפתו הקולנועית הייחודת של קישלובסקי כדי ליצור וריאציה מקומית, עכשווית וייחודית משלו ל"עקדת יצחק". לא בכדי זכה הסרט בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל טרייבקה הניו-יורקי, פסטיבל שהולך ומתבסס כאחד החשובים, המסוקרים והמדוברים ביותר בעולם.העלילה מעניקה לצופה הצצה נדירה לתוך עולמם של משפחת חרדית ליטאית. האב הוא רב וגדול בתורה. האם היא עקרת בית נאמנה וקשובה ואילו הבן היחיד משאלת ליבם של הוריו הוא מרדן באופיו. המשפחה מתכוננת לנסיעה לים המלח, שם אמונתם של האב והאם תעמוד במבחן. מבחן מהסוג האכזרי ביותר שהורה יכול להתמודד איתו. "חופשת קיץ" סוחף את הקהל עם קצבו האיטי והמדוד אל תוך הסיוט שהמשפחה נקלעת אליה, מפזר רמזים לעתיד לבוא, אך אף פעם לא נותן לרגשות העזים להשתלט על הסרט. העוצמה של הסרט נובעת מתוך השקט המצמרר שלו.
כמובן שיש לציין את משחקם המעולה של שלושת הכוכבים שלו. אסי דיין מגלם את אבי המשפחה, הרב הקפדן המנהל את חיי המשפחה ואת בית הכנסת ביד רמה אך עם המון אהבה. שרון הכהן בר בתפקידה הקולנועי הטוב ביותר אי פעם, לפי דעתי בושה וחרפה שהאקדמיה לא נתנה לשחקנית הותיקה מועמדות לפרס השחקנית הטובה ביותר. מתוך השקט שלה נובעות עוצמות נדירות ששום שחקנית ישראלית לא הגיעה אליהן השנה. התגלית של הסרט הוא הילד אילן גריף שהופעתו פשוט מכשפת. לא ברור אם זו תכונה קבועה מאחר וזו הופעתו הראשונה על המסך, אבל אין ספק שבסרט זה הוא פשוט מעולה.בנוסף לשלושת השחקנים הכוכב הרביעי של הסרט הוא הצלם בועז יעקוב שמצא את עצמו מתמודד השנה עם מספר הישגים קולנועים מרשימים בצילום. מבחינתי הצילום ב"חופשת קיץ" הוא הנוגע ביותר ללב. מלבד הזכייה המרשימה בטרייבקה הסרט זכה כבר בפרס הבמאי והצילום הטובים ביותר בפסטיבל חיפה 2006. עכשיו הוא צריך לזכות בתשומת לבכם אז לכו אל קופת בית הקולנוע הקרוב לביתכם ותקנו כרטיס ל"חופשת קיץ" כי הוא מסוג הסרטים שיישארו אתכם בלב במשך שנים.
במקרה יצא לי לראות את זה ב-״יס״.
הרבה זמן לא ראיתי סרט ישראלי שמצליח להיות כ״כ עדין ובאותו הזמן גם נותן אגרופים לבטן.
הסרט מספר על השלכות חיי הדת האורתודוקסית על עיצוב המשפחתיות.
אסי דיין,שרון הכהן בר ואילן גריף מחזיקים על כתפם בקלות את הסרט ובהחלט מדובר בזן אחר ונדיר בקולנוע הישראלי,
ממליץ בחום אך מדובר בסרט איטי שלא מיועד לכולם.
שם:יונתן אלישעגיל:1710/08/2011 12:50:32
1/10
חברים יקרים!לאחר צפייה בסרט שהשאירה בי לבטים רבים,אנני ממליץ כלל לצפות בסרט!!הוא חסר כל עלילה נורמלית,הסרט מעוות בצורה חד משמעית את המציאות ומוציא לעג על הציבור החרדי.מהיכרות מעמיקה עם ציבור זה,המציאות שונה לחלוטין.כל מי שיביט מהצד(במיוחד מי שלא כ"כ מכיר את אופי המגזר)יקבל שלא באשמתו רושם שלילי מאוד,מה שאינו נכון כלל.ההתרשלות שהובילה למקרה הטראגי אינה בגלל האופי החרדי של הדמויות(כפי שהסרט מנסה מאוד להדגיש)אלה חוסר אחריות טוטאלית של האב בלי קשר לדתיותו.עלילה די רדודה וחסרת עומק.אף במאי שאינו חי את המגזר,לא משנה כמה טוב הוא יהיה,לא יוכל להעביר מסר נאות ואמיתי,בלי לשלב את דעותיו האישיות ובכך למעשה ליצור עיוות מוגזם לחלוטין.מה גם שרוב הסרט לא מובן.בקיצור,לא מומלץ בכלל.