נופל וקם: פרק הפתיחה

Crashing Series Review

נועה לוי על "נופל וקם: פרק הפתיחה":
"הקומיקאי נגד העולם, בגרסה שנונה, מרעננת ונטולת ציניות "

שתף/י

משחק פיט הולמס לורן לפקוס טי.ג'יי מילר

קומדיה

ביקורת סדרה לנופל וקם: פרק הפתיחה מאת נועה לוי | כתבת האתר

ציון המבקר

"מסקרן ומשעשע "

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

7.5/10

מדד פופולריות

3.0/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

"נופל וקם", הסדרה החדשה מבית HBO, מתחילה בפרק שהוא התרסקות מוחלטת, אבל מדובר בהתרסקות טובה. גיבור העלילה פיט הוא קומיקאי מתחיל, או איך שלא קוראים לשלב הסיזיפי הזה שמגיע לפני שבאמת משהו אמיתי מתחיל. המאבק שלו לייצר איזשהו ניצוץ שיצית את הקריירה ואת החיים שלו הוא מגושם, פיזית וחברתית, כמעט מכמיר לב אבל בעיקר משעשע. בהרבה מובנים, השם של הסדרה באנגלית "Crashing" מצליח להעביר את המהות של הסדרה, או לפחות של הפרק. בפרק הראשון אנחנו עם פיט בסקס מגושם בתוך מערכת יחסים מגושמת קצת עם אשתו, שלחלוטין לא משדרת על אותו גל אופטימי של פיט. אנחנו איתו כשהוא נותן הופעה בינונית אבל חמודה, ונתקל בחומת ה"אל תתקשר, נתקשר אליך" של ימינו – "אנחנו נשלח לך מייל". אנחנו איתו גם כשהוא חוזר הביתה לגלות את אשתו עם גבר אחר, גם בהופעה מביכה אחר כך, ובכל התלאות הנוראיות שהפרק הזה מעביר את הדמות. פיט חוטף אגרוף מטאפורי יותר או מטאפורי פחות, שוב ושוב במשך חצי שעה.

אבל כאן התרגום של השם בעברית – "נופל וקם" – הצליח ללכוד משהו שהשם באנגלית קצת מסתיר. למרות שמדובר בפרק כמעט טראגי ולחלוטין ברוטאלי, הטון של הסדרה, במיוחד של הדמות עצמה הוא אופטימי. קצת נאיבי, גם כמו הדמות עצמה, אבל עם תחושה ברורה של יש משהו טוב בריח של העתיד. למרות שפרק הפתיחה עמוס בהחלט בכמה מהמדרגות הכי נמוכות של חוויות אנושיות אפשריות, פיט והסובבים אותו נותנים לדברים תחושה אפשרית של מוצא, מדלגים באלגנטיות מעל בורות מייגעים של רחמים עצמיים, עם דיאלוגים שנונים ונוגעים, שהופכים גם את הסטראוטיפיות שבדמויות לחביבות, משעשעות ואפילו די אמינות. ואולי מה שמצא בעיני חן בעיקר, זה שלא הייתה תחושה של ציניות ומרירות. סדרות על קומיקאים ציניקנים בעולם לא מצחיק כבר הגיעו למיצוי, ויש משהו קצת מרענן בסדרה בלי זה. פיט הולמס, שמשחק בסדרה דמות בעלת אותו שם, סיפר בראיונות יח"צ לסדרה שגם הוא גדל בבית דתי, נישא כשהיה צעיר והתגרש כשאשתו בגדה בו, ושאכן התסריט מבוסס גם על דברים שקרו לו. יש משהו קצת חבוט וקצת לא אמין בקומיקאי עובד כבר, שנמצא בשלבים מתקדמים בקריירה, ומשחק קומיקאי מתחיל שמנסה לייצר לעצמו אחת. הידיעה שזה כבר לא המצב, מייצרת איזושהי סכנה של חוסר אמונה.

כולנו מסתכלים מדי פעם לאחור וצוחקים ומתגעגעים גם לתקופות שהרגישו אז אחרת לחלוטין. מתוך זה, אפשר לראות את הסדרה רק מנקודת המבט הזו. אם הסדרה תצליח להתגבר על העניין או לא, רק הפרקים הבאים יגלו. אבל בינתיים, נראה שה"אוקוורדנס" של האדם הממוצע, שקיבל נוכחות טלוויזיונית לאחרונה במיוחד בסדרה "בנות" (אליה התייחס הולמס בראיונות כמעין השראה), שומרת שלא נגיע לשם. לפי הפרק הראשון, נראה ש"נופל וקם" היא התחלה של משהו טוב בהחלט. אומנם הז'אנר עצמו מכיל אי אילו מלכודות בנאליה, אבל כבר בפרק הפתיחה הסדרה התמודדה עם כמה וכמה כאלו, ודילגה מעליהן בחן. אפשר רק לקוות לקבל עוד פרקים כאלה, עם תשתית כמעט מוצקה לאמונה שזה יקרה.

נועה לוי | כתבת האתר

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י