רוסטר: ביקורת סדרה

Rooster Series Review

יעל מאורר אליאב על "רוסטר: ביקורת סדרה":
"קומדיה חביבה שלא מצליחה להתעלות מעבר לעולם הצר אותו היא"

שתף/י

משחק סטיב קארל צ'ארלי קלייב פיל דאנסטר ג'ון סי. מקגינלי לורן צאי אנני מאמולו רובי הופמן קוני בריטון

קומדיה

ביקורת סדרה לרוסטר: ביקורת סדרה מאת יעל מאורר אליאב | כתבת סדרות

ציון המבקר

"נחמד לצפות"

דירוג הגולשים

0/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

הסדרה "רוסטר" שעלתה ב-HBO MAX היא מסוג הקומדיות שנחמד לצפות בהן, אבל גם שמעוררת סימני שאלה במהלך ואחרי הצפייה. היוצר שלה, ביל לורנס, יצר גם את הלהיטים "טד לאסו" ו"שרינקינג", קומדיות מקום עבודה, שמתמקדות בגברים לבנים ומבוססים, שמגלים את עצמם מחדש בגיל העמידה. "רוסטר" מתרחשת בקולג' אמריקאי קטן אליו מגיע גרג רוסו (סטיב קארל, "המשרד"), סופר מצליח שכותב ספרי מתח קלילים, המכונה "רוסטר" על שם הגיבור של סדרת הספרים המצליחה שלו. שיר הנושא של הסדרה נכתב ומבוצע על ידי מייקל סטייפ ,סולן REM , ומתאר את הדמות שבמרכז הסדרה. הפזמון החוזר בה הוא cry me an ocean of one-liners , תיאור של מלאכת כתיבת הקומדיה בה ה-"one liner" היא שורת המחץ האופיינית לז'אנר. גרג מגיע לקולג' הפסטורלי בניו-אינגלנד שם מלמדת בתו קייטי (צ'ארלי קלייב) כדי להעביר הרצאת אורח ומיד מוצא עצמו מעורב בחייה של בתו, הנשואה לפרופסור הבריטי השחצן ארצ'י (פיל דאנסטר, "טד לאסו"). גרג מקבל הצעה ללמד קורס כתיבה בקולג' וכך הופך למעורב בכל אספקט בחיי הפקולטה והסטודנטים. כמו הגיבורים האחרים של לורנס, גם גרג הוא גבר שאינו יודע גבולות מהם. הוא "מאמץ" את הסטודנט שלו טומי (מקסימו סלאס),שמעריץ את ספריו ואת הגיבור שלהם וחובר אליו ולשאר חבריו ללילה סוער.

הוא מוצא עצמו בעולם החדש של הקולג' שבו הגישה שלו ליחסי גברים ונשים נתפסת כפוגענית ונקרא שוב ושוב לבירורים בנושא. כך למשל כאשר הוא מועד בכיתה ונופל בדיוק על שדיה של אחת הסטודנטיות. אבל הסדרה מתייחסת לכל המעידות שלו, ליטרליות ופיגורטיביות כאחת, כחלק מהחן שלו. הוא בסך הכל גבר שלא יודע איך להתנהל עם תרבות הפוליטיקלי קורקט הכה מעצבנת ומרגיש מאוד בנוח במחיצתם של חבורת נערים בגיל קולג' שמכנה את אחד מחבריה "ציצי של חזיר", כינוי שאליו מצטרף בחדווה גם גרג, שמתקשה לומר את שמו האמיתי של הנער המסכן. "רוסטר" מצטיינת בתיאור דמויות המשנה המוזרות, שלידן גרג הוא ממש סמל הנורמליות. כך השוטר השכונתי המפוזר (רורי סקובל) שמאבד הכל, כולל האקדח שלו, מאמן ההוקי השיכור (סקוט מקארתור, "עולה להתקפה"), נשיא האוניברסיטה האקסצנטרי (ג'ון מקגינלי," סקראבס"), החובב אמבטיות קרח ומצטט בכל הזדמנות את הארי טרומן, קריסל, המזכירה הבודדה (אני מומולו), שאיתה יש לגרג סטוץ.

למרות שמערכת היחסים הזאת נתפסת על ידי גרג כסקס חסר מחויבות בלבד, והוא אף אומר זאת, ברור שקריסל רוצה יותר. הסדרה רומזת שהיא לא מספיק מושכת כדי להיות בת זוג רצינית שלו. דווקא עם המרצה הצעירה והשאפתנית לשירה, דילן (דניאל דדווילר,"אטלנטה") הוא מפתח ידידות שיש בה ממד של משיכה מינית לא ממומשת. גם במקרה הזה, דילן היא זו שיוזמת. גרג, אם כך, הוא גם מגנט לנשים, כמעט כמו הגיבור של ספריו, מרצה אהוב, בעיקר על הבחורים, וגם "בחור טוב" שכולם אוהבים. בפרק סוף העונה, גרג מציג לדילן את העותק של הספר החדש שלו. הפעם זה לא ספר על "רוסטר", אלא ספר שבמרכזו יש אישה. לכאורה, יש כאן שינוי. דילן הנלהבת לוקחת את הספר ואז רואה את העטיפה שעליה דמות אישה חצי לבושה שראשה חתוך. גרג הנבוך אומר שהראש פשוט לא נכנס לתוך העטיפה, ולו אין שליטה על כך. אחת הסטודנטיות שלו שאמרה שלא קראה אף אחד מספריו, מעידה שקראה את הספר האחרון, ואפילו אהבה אותו. גרג יוצא וידו על העליונה. אין לו שליטה על עטיפות הספרים שלו, על כך שהוא "גבר גבר" בעולם של נשים שמנסות לחנך אותו. הוא הרי כתב ספר שבמרכזו אישה. אז מה אם אין לה ראש? אולי ניתן היה לצפות שסדרה על ספרות וספרים תעמיק מעט יותר בקשר בין "רוסטר", האלטר-אגו של גרג, לדמות הסופר שכתב אותו. אבל נראה שאין הבדל משמעותי ביניהם. גרג הוא חביב הקהל, לא רק כסופר, אלא גם כאדם, ונדמה שהוא לא משלם מחיר על מעשיו ובוודאי לא עובר תהליך של שינוי אמיתי.

יעל מאורר אליאב | כתבת סדרות

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י