מוגזמת: ביקורת עונה ראשונה

Too Much Series Review

יעל מאורר אליאב על "מוגזמת: ביקורת עונה ראשונה":
"דרמה-קומית לא ממש מצחיקה על זוגיות, משפחה וטראומות עבר"

שתף/י

משחק מייגן סטלטר ויל שארפ מייקל זיגן

קומדיה

ביקורת סדרה למוגזמת: ביקורת עונה ראשונה מאת יעל מאורר אליאב | כתבת סדרות

ציון המבקר

"שיר כאב"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

6/10

מדד פופולריות

4.0/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

לינה דנהאם, יצרה בגיל 26 את סדרת הלהיט "בנות" שהפכה אותה לתופעה תרבותית. אחרי הפסקה ארוכה מהמסך הקטן היא יצרה כעת יחד עם בעלה, המוזיקאי לואיס פלבר, סדרה המבוססת על סיפור חייהם. "מוגזמת" (Too Much) שעלתה בנטפליקס מספרת את סיפורה של ג'סיקה (מייגן סטטלר, "Hacks"), ששומעת שהיא "יותר מדי" הרבה פעמים במהלך הסדרה. נראה שגם היא מודעת לכך, אך לא בדיוק יודעת איך להיות "פחות". אחרי שבע שנים במערכת יחסים בעייתית עם זאב (מייקל זיגן, "גברת מייזל המופלאה"), הוא עזב אותה לטובת משפיענית סריגה (אמילי רטקאוסקי, דוגמנית וסלבריטי בזכות עצמה). בסדרה יש פלאשבקים לעבר הזוגי של ג'סיקה וזאב, ואפילו פרק שבו רואים את זאב על ספת הפסיכולוגית. הסדרה מציגה את הצד של ג'סיקה בסיפור, וזאב יוצא ממנו רע מאוד. ג'סיקה השבורה מקבלת הזדמנות לנסוע לאנגליה ולעבוד שם כמפיקה, תפקיד שמסתבר שהיא מצטיינת בו, למרות שהסדרה מציגה אותה כשבר כלי רגשי נפיץ ולא מתפקד. היא מכורה לדרמות בריטיות ולכן ברגע שהיא מגיעה לשם היא מדמיינת את האנשים בבגדים תקופתיים שכמו נלקחו מעוד עיבוד לרומן של ג'יין אוסטן. לצערה, מסתבר לה (איך לא ידעה את זה בתור אנגלופילית מושבעת לא בדיוק ברור) שכאשר בריטים אומרים Estate , אין הכוונה לאחוזה מפוארת אלא לבית בשיכונים. בשירותים של בר אפלולי בלילה הראשון שלה בעיר, היא פוגשת את פליקס (ויל שארפ, "הלוטוס הלבן"), מוזיקאי עצמאי מתוסבך במיוחד. ג'סיקה ופליקס הם "תאומי הרס עצמי" וסיפור האהבה ביניהם רצוף סצנות דרמטיות, שמתחילות כשג'סיקה מציתה את עצמה בטעות ופליקס מגיע להציל אותה.

כמו ב"טד לאסו", יש כאן הרבה משחק על ההבדל בין "בריטיות" ל"אמריקאיות". האחיין של ג'סיקה אומר לה ש"אמריקאים חושבים שבריטים סנובים ויומרניים אבל חכמים. בריטים חושבים שאמריקאים טיפשים ו-ו-וולגריים אבל מצחיקים". המשפט הזה הוא זיקוק של הרעיון של הסדרה, שלא נעה הרבה מעבר לסטריאוטיפים. למשל, כאשר ג'סיקה מגיעה לאחוזה אמיתית, היא פוגשת בריטים סנובים ויומרניים ממש לפי הספר. "מוגזמת" כשמה כן היא. נראה שכמעט כל משפט שאומרות הדמויות הוא ניסיון לזעזע. כך למשל, הסבתא של ג'סיקה (ריאה פרלמן, "חופשי על הבר"), דנה איתה בבעיות שיש לה בגלל יותר מדי סקס עם החבר החדש, ומספרת סיפור על ירח הדבש שלה שבו הצליחה להיגאל מבתוליה אחרי שראתה מופע סקס שכלל כדורי גולף שהיווה לה השראה. זה סוג ההומור המאפיין את הסדרה, שברוחה של דנהאם, מרבה בסצנות סקס גרפיות למדי, אבל אפילו הן מצליחות להיות מוגזמות ומיוסרות. זוג הנאהבים מגיע ממשפחות לא מתפקדות. דנהאם ליהקה את עצמה בתפקיד אחותה הגדולה והמדוכאת של ג'סיקה, שאיתה היא חולקת את טראומת העבר על מות אביהן, וגם היא מתייסרת במערכת יחסים עם בעלה הנוטש.

דנהאם גייסה לסדרה שורת כוכבים אנגלים כמו סטיבן פריי בתפקיד אביו של פליקס, ריצ'רד אי גרנט בתפקיד הבוס של ג'סיקה, ג'ניפר סונדרס שמבליחה לקראת סוף הסדרה וממחזרת את דמותה ב"פשוט נהדרת", ריטה אורה בתפקיד עצמה ואנדרו סקוט המוכר מתפקיד הכומר הסקסי ב"פליבג", שמשחק כאן במאי קולנוע יהיר ומגעיל במיוחד. הקטעים בינו לבין ג'סיקה ממש קשים לצפייה, ונראה שתפקידו שם הוא רק להוכיח שג'סיקה בכל זאת בחורה מוכשרת שיכולה להרים לבדה הפקה של פרסומת לחג המולד, שלא בדיוק ברור למה היא. הרגעים היפים והמרגשים בסדרה הם אלו שבהן נחשפות טראומות העבר של הדמויות, שמסבירות חלק מהמנגנונים הפסיכולוגיים שמפעילים אותן וגורמים להן להיות שברי כלי רגשיים, המועדים להתפוצצות בכל רגע. האמריקאיות האופטימית ומלאת הרגשות "מנצחת" את האנגליות הקרה והרשמית. ג'סיקה, למרות כל המטען הרגשי שלה, מוצגת כמושא התאהבות. היא פתוחה, חשופה ותמיד מראה מה היא מרגישה. לעומתה, פליקס מתקשה מאוד בהבעת רגשות או בפתיחות רגשית וכאשר הוא מתוודה על טראומת עבר משמעותית הוא עושה זאת בחוסר רצון ונסוג לדפוסים הרסניים קודמים. "מוגזמת" מתארת בכנות בוטה את ה"בור הרגשי" של הדמויות שלה. לכן, כאשר מגיע הפרק האחרון צפויה לצופים הפתעה. האם הסוף הזה תואם את רוח הסדרה? על פי לינה דנהאם, הסדרה היא על כוחה של האהבה לנצח. לא בטוח שזה המסר שכל צופה ייקח מהצפייה בסדרה שצוללת לפעמים עמוק מדי לטראומה. לא תמיד זה קל לצפייה.

יעל מאורר אליאב | כתבת סדרות

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י