הורסת: ביקורת סדרה

Horeset Series Review

לירון רחל ארז על "הורסת: ביקורת סדרה":
"מסע נשי, מיסטי וקומי שכדאי לראות"

שתף/י

משחק בת חן סבג קרן מור כנרת לימוני עמית אולמן

קומדיה

ביקורת סדרה להורסת: ביקורת סדרה מאת לירון רחל ארז | כתבת קולנוע וטלוויזיה

ציון המבקר

"עומדת בציפיות"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

8.3/10

מדד פופולריות

4.3/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

אחרי ההצלחה הגדולה של "מטומטמת", יש לא מעט ציפיות מהיוצרת והשחקנית בת חן סבג. כעת היא חוזרת עם "הורסת" - קומדיית אימה חדשה שמתרחשת באשקלון, עיר שמסתבר שחיים בה לא רק אנשים, אלא גם קללות, מכשפות ושיגעון. סבג לא רק חוזרת הביתה, לדרום, אלא פותחת תיבת פנדורה לעולם על-טבעי, נשי ואותנטי - כזה שנשמר עד כה בין הצללים. אבישג (בת חן סבג), פליטת ריאליטי שמפחדת מאהבה, נקראת חזרה לעיר הולדתה אשקלון אחרי שאמה (קרן מור), הידועה בכינוי "מאגי מחפופה", מסתבכת בפרשה מוזרה הכוללת גופה וקללה משפחתית עתיקה. קלודין (כנרת לימוני), חברת ילדות שהפכה לשוטרת, פותחת בחקירה משלה שמובילה את השתיים למסע טעון בין רציונליות למאגיה ובין אהבה לקללה. כמו ביצירה הקודמת שהפכה אותה לשם מוכר, סבג ממשיכה גם כאן להתעמק בקו הדק שבין שוטרים לפושעים, בין הסדר להפרתו. העולם הזה, שלכאורה נחלק לשחור ולבן, תמיד מתערער אצלה - מתערבב, נשזר ומתפרק דרך כתיבתה החדה והרגישה. הפעם, אנחנו רואים את זה דרך נשים שצמחו מאותו מקום - חברות ילדות שמוצאות את עצמן כעת משני צידי המתרס.

מה שמוביל הישר לעיר אשקלון - נקודת המוצא של הדמויות ושל הלב הפועם של "הורסת". בעוד אבישג רק רוצה לעוף חזרה לעולמה התל אביבי, העיר הפריפריאלית ניצבת כדמות בפני עצמה: חמה אך איזוטרית, כאוטית אך מלאת חיים ובעיקר אנושית. סבג מצליחה לחשוף את אשקלון באהבה ובחמלה ולהראות כיצד מתחת לשכבות האבק, הצחוק והקללות מסתתרת קהילה תוססת של נשים חזקות, שמחזיקות את המקום, ולעיתים גם זו את זו. ההפתעה הגדולה של הסדרה נמצאת בדמותה של קלודין, בגילומה של כנרת לימוני. מדובר בשחקנית שמצליחה לגלם דמות עממית מבלי לגלוש לגרוטסקה או לזלזול - הישג לא פשוט בז'אנר שבו הגבול בין הומור לקריקטורה דק במיוחד. היא אמנם רק שוטרת סיור, אך מבריקה בחקירותיה; מדברת בסלנג ובעברית קלוקלת, אך חדה ומדויקת מאין כמוה. השיער הצהוב והקופצני שלה מוסיף לתיבול הקומי ולנוכחות הקורנת שלה במדי משטרת ישראל. אין ספק שלימוני מציבה רף חדש ומוכיחה את עצמה ככוכבת שצריך לראות ביותר פרויקטים, ומהר.

עוד נקודת חוזקה משמעותית של "הורסת" היא הכימיה המחשמלת בין קרן מור לבת חן סבג. מור, מהקומיקאיות והשחקניות המבריקות בישראל, מצליחה לזרוח כמעט בכל תפקיד שהיא נוגעת בו אך לצידה של סבג היא מגיעה לשיאים חדשים. יחד הן יוצרות אם ובת סימביוטיות במיוחד, שהגבול ביניהן הולך ומיטשטש עד שלא ברור מי המבוגר האחראי במערכת היחסים הזו. שתיהן סטלניות, שתיהן חוצות גבולות, ושתיהן כפופות למרותה של הסבתא - ראש המשפחה הדומיננטית ששולטת בכולן ביד רמה. גם כשהן צועקות, מתווכחות או רבות - האהבה בין אבישג לאמה נוכחת בכל רגע. היא מתבטאת בחילופי המילים, במבטים ובמחוות הקטנות: כשהאם מחכה לה על הספסל מחוץ לבית עד שתיכנס הביתה, כשהבת מחפה עליה שוב ושוב גם כשהיא עושה שטויות. אבישג אולי מפחדת להפוך לדמותה של אמה, אך היא רחוקה מלהתכחש לה - להפך, היא נושאת בתוכה את אותה אשקלונית חמה, עקשנית ונאמנה שתעמוד לצדה באש ובמים. אחד הרגעים האייקוניים ביותר בסדרה קיים במחווה גאונית לרגע בלתי נשכח שבו עינת שרוף נחנקה מבורקס בשידור חי בערוץ 24 - סצנה שנצרבה בתודעה הקולקטיבית הישראלית. ב"הורסת", שרוף עצמה מגלמת את ליזו ומשתפת פעולה עם המיתוס שנוצר סביבה, ובכך סוגרת מעגל מבדר במיוחד. הרגע הזה לא רק מצחיק, אלא גם מדבר ישירות אל הצופה הישראלי בגובה העיניים - אמירה שכבר נוכחת הן דרך הדמויות והן דרך הבחירה באשקלון. עוד בקאסט המרשים: איתי לוי, גילת אנקורי, עמית אולמן, אבי גרייניק ואלי חביב.

בסופו של דבר, "הורסת" היא לא רק סיפור על קללה משפחתית - היא סיפור על איך החיים עצמם נראים לפעמים כמו קללה ועל הבחירה לא להישבר תחתיה. דרך אשקלון, סבג לא רק חוזרת הביתה דרומה, אלא גם מחזירה למסך את החום, הטירוף והנשיות הישראלית שנדמה שנעלמו ממנו. היא לוקחת את כל מה שנתפס כ"נמוך" - פריפריה, טראש, שיגעון, והופכת אותו לזהב טלוויזיוני.

לירון רחל ארז | כתבת קולנוע וטלוויזיה

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י