פשוט ככה: ביקורת עונה 3

‏And Just Like That Series Review

יעל מאורר אליאב על "פשוט ככה: ביקורת עונה 3":
"ההרפתקאות של קארי וחברותיה עדיין מצחיקות ואפילו יש להן אמירה"

שתף/י

משחק שרה ג'סיקה פרקר סינתיה ניקסון קריסטין דיוויס

קומדיה

ביקורת סדרה לפשוט ככה: ביקורת עונה 3 מאת יעל מאורר אליאב | כתבת סדרות

ציון המבקר

"שנון ומהנה"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

6.5/10

מדד פופולריות

3.1/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

"סקס והעיר הגדולה" הביאה למסך חבורת נשים שמנווטות חיי אהבה, קריירות מצליחות והרבה קוקטיילים בניו-יורק הזוהרת. שני סרטים לא מוצלחים והרבה שנים חלפו, ואז הגיעה סדרת ההמשך "פשוט ככה" שזאת כבר עונתה השלישית. חבורת הנשים כבר בנות חמישים פלוס. קארי (שרה ג'סיקה פרקר) איבדה את בעלה בתאונת אופני כושר מוזרה. שרלוט (קריסטין דיוויס) עדיין נשואה להארי (אוון הנדלר) ואם לשתי בנות. מירנדה (סינת'יה ניקסון) נפרדה מבעלה סטיב (דיוויד אייגנברג) וגילתה שהיא חובבת נשים. סמנתה כבר לא בחבורה ואליהן הצטרפו סימה (סריטה צ'ודהורי), מתווכת דירות רווקה ממוצא הודי שמחפשת אהבה וליסה טוד ווקסלר (ניקול ארי פרקר), במאית סרטים אפרו-אמריקאית שמתמרנת בין קריירה לחיי משפחה. בקו העלילה הזה יש ניסיון להתכתב עם החוויה האפרו-אמריקאית אך גם הדמות הזאת היא עשירה ומצליחה והסרט הדוקומנטרי שהיא יוצרת על נשים שחורות נשכחות בהיסטוריה הוא ניגוד אירוני לחייה.

סדרת האם וההמשכים שלה הן פנטזיה אורבנית על נשים עשירות ומצליחות שהלוח החברתי שלהן נע בין מסיבה ב"טיפני'ס" לפתיחת גלריה, או לעוד ברנץ' במסעדה יוקרתית. הקשיים שבהם הן נתקלות, גם כאלה מהעולם האמיתי כמו מחלות ומוות, מוצגים כאן בעטיפה מרשרשת. הכתיבה נשארת שנונה, הדמויות האהובות עוברות שינויים, אך לא מאבדות את קסמן, יש כאן בגדים, נעליים וכובעים הנעים מהיפה למוזר (שימו לב לכובע הביזארי במיוחד של קארי באחת הסצנות). לעומת זאת, הניסיון לטפל בחוויה של הדור הצעיר, המיוצג על ידי בנותיה של שרלוט, בנה של מירנדה, והילדים של ליסה, נופל לקלישאות, ובכמה מקרים התיאור ממש צורם וחסר טעם. כך למשל בתערוכה בגלריה של שרלוט שבה החוויה הנשית הצעירה מוצגת באופן שנועד לעורר דחייה פיזית ממש באמצעות שימוש בנוזלי גוף. העונה הנוכחית פוגשת את קארי בתקופה של שינוי ומשבר בחייה, לאחר שאיידן (ג'ון קורבט), החבר ששב לחייה, נעלם מהם שוב בשל משבר משפחתי. בסוף העונה הקודמת קארי הסכימה משום מה לחכות לו חמש שנים עד שיסדר את ענייניו ונשארה לבד בבית שאותו היא אמורה לעצב ולסדר ללא הגבר שאמור היה לגור בו איתה. כמו בעונה הקודמת בה נאבקה קארי בטכנולוגיה של "הבית החכם", גם כאן היא מוצאת עצמה מול אזעקה שמכריזה שדלת המטבח פתוחה, ורצה בבית לנסות לנתק אותה. זה רגע קומי, אבל גם מדגים את המשבר שבו היא נתונה.

"פשוט ככה" מצטיינת בשימוש שלה בחפצים בחייהן של הגיבורות כדי לסמל משהו על מצבן הנפשי. כך למשל כאשר איידן מופיע פתאום עם המון מזוודות וקארי צריכה לשאת אותן במעלה המדרגות, סמל למטען הרגשי שהוא מטיל עליה, שמתגלם כאן באופן ממשי. הנושא של "מטען רגשי" מופיע במפורש בסיפור האהבה בין מירנדה לג'וי (דולי וולס) הבריטית, שאולי כשמה כן היא ותביא קצת אושר לחייה, ואולי לא. כך גם יחסיה של קארי עם דנקן (ג'ונתן קייק), הסופר הבריטי שגר בדירה מתחתיה, שכותב ביוגרפיה של מרגרט ת'אצר ומעשן מקטרת : הבריטי הטיפוסי בעיניים אמריקאיות. דנקן מתרעם על כך שהיא תמיד צועדת בדירה בנעלי עקב ומסרבת להוריד אותן אפילו לרגע. הנעליים של קארי הן גיבורות הסדרה, ובהתאם אפילו החתול שאימצה בעונה הקודמת נקרא "נעל" והוא עוד אקססורי בחייה של האישה שבגדים, נעליים וכובעים הם אלמנטים מאגיים ממש עבורה. שני הסופרים מוצאים שפה משותפת ומשתפים פעולה בקריאה וביקורת על הספרים שהם כותבים. קארי כותבת רומן היסטורי על אישה במאה ה-19, שאמור להתכתב עם עלילת הסדרה הנוכחית. אך בניגוד ל"סקס והעיר הגדולה" שבה הקול המספר של קארי העיתונאית הכותבת טור בשם זה, התכתב יפה עם כל פרק, כאן הקישור יותר מאולץ. העונה השלישית והאחרונה של "פשוט ככה" מיועדת בעיקר לקהל היעד שאהב את סדרת האם ונהנה לפגוש שוב את הדמויות האהובות והמוכרות, שכל מחווה, תנועה ומילה שלהן, מוכרת ואהובה. כוחה בכך שהיא מתארת דמויות פגומות בהרבה אהדה, ואפילו מצליחה לדייק את נקודות העיוורון של כל אחת מהן בצורה משכנעת, ובראשן כמובן קארי: אנוכית, ילדותית, קפריזית, אך גם נוגעת ללב ברצון התמידי שלה באהבה בין אם היא בת 37 או 57. בפרק האחרון, המתרחש בחג ההודיה, שוברת הסדרה כמה מוסכמות ומספקת סיום שיש בו יותר לכלוך ליטרלי ומטאפורי. הסיום הזה הכעיס את הצופות הנאמנות, אבל דווקא הוא שובר את העטיפה המרשרשת והיפה והופך אותה למשהו פחות נוצץ, כמו החיים עצמם.

יעל מאורר אליאב | כתבת סדרות

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י