להרוג את המלך

Gunpowder Series Review

עומר חגי על "להרוג את המלך":
""משחקי הכס" זה לא"

שתף/י

משחק קיט הרינגטון ליב טיילר פיטר מאלן מארק גטיס טום קאלן

דרמה

ביקורת סדרה ללהרוג את המלך מאת עומר חגי | כתב קולנוע

ציון המבקר

"דרמה היסטורית סבירה"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

9.3/10

מדד פופולריות

3.3/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

בימים בהם סדרות דרמה דורשות מאיתנו להתחייב ל-10 עד 13 שעות בשנה זה נחמד לראות שHBO- וBBC- מתחשבות גם באנשים שמסתפקים בשלוש שעות של מזימות אלימות במבטא בריטי. "להרוג את המלך" לא תתנחל לכם בסלון יותר ממה שהיא צריכה וטוב שכך. בזמן ש-HBO הודיעו שהעונה האחרונה של "משחקי הכס" תחזור רק בעוד כשנה, ג'ון סנואו, הלא הוא קיט הרינגטון, החליט לקחת פרויקט שככל הנראה יקר מאוד לליבו. מזימת אבק השריפה. ניסיון ההתנקשות במלך אנגליה בשנת 1605 שיזם בין השאר רוברט קטסבי, שהרינגטון הוא צאצא ישיר שלו. אני חייב להודות שחוץ מ"משחקי הכס" לא ראיתי את הפרויקטים האחרים שבהם היה מעורב הרינגטון אבל זה מובן לי למה השחקן, שמבסס את מעמדו ככוכב טלוויזיה וקולנוע לקראת סיומה של הסאגה שהביאה לו את התהילה, ירצה לקחת על עצמו פרויקט שיש לו קשר דם ישיר אליו. מה שפחות מובן לי הוא הבחירה לגלם את הדמות ההיסטורית הזאת בצורה שהיא כל כך דומה לדמות שהוא מזוהה עמה הכי הרבה. הרי אנחנו רגילים לראות שחקנים שהיו הכוכבים של פרויקטים גדולים שכאלה כמו "הארי פוטר" ו"שר הטבעות" לוקחים על עצמם תפקידים שונים בתכלית בניסיון להוכיח את יכולות המשחק המגוונות שלהם.

בשני המקרים מתואר לוחם אידיאליסט שנגד כל הסיכויים יוצא למשימת התאבדות שמונעת מתחושת נקמה אישית, שלפעמים תחושת השליחות שלו מעוורת את כושר השיפוט שלו להחליט החלטות רציונאליות. אולי קצת כמו הדמויות שאותן הוא מגלם, הרצון להביא צדק לסיפור ההיסטורי של האיש שהרינגטון הוא צאצא שלו, פגעה ביכולת שלו לקבל החלטות שקולות לגבי הקריירה שלו. בתור דרמה היסטורית "להרוג את המלך" מצליחה בדיוק איפה שמצופה ממנה. חובבי ההיסטוריה שבינינו יקבלו סט שמעוצב עד לפרטי פרטים בצורה מרשימה וגם יקבלו תיאור מדויק כבר בשלב מאוד מוקדם של הסדרה של השיטות המזעזעות בהן נהגו בתקופה זו להוציא להורג אנשים - כמו למשל תלייה, גרירה וביתור. עם כל ההערכה לדיוק ההיסטורי, לא הרגשתי שהסדרה מציגה תמונה מאוד מורכבת של התקופה מעבר ל"קתולים ופרוטסטנטים באנגליה שונאים זה את זה ומוכנים לעשות הכל כדי להרוג אחד את השני".

היה לי קשה מאוד להתחבר לדמויות שמארגנות את המרד הגדול שהם בעצם אסופה של שחקנים בריטים לבנים שקשה להבחין ביניהם. גם השחקנים האחרים שאותם כן הכרתי כמו ליב טיילר, פיטר מאלן ומארק גאטיס הרגישו עייפים וחדגוניים מדי בשביל שיהיה אכפת לי מהם. קשה לי לראות אדם שאינו חובב היסטוריה, או מעריץ מושבע של קית הרינגטון, או מישהו שממש מעריך את המיתולוגיה שמאחורי הסרט והקומיקס "ונדטה" (שעשה שימוש מרכזי במסכת גאי פוקס שהיה אחד הקושרי במזימה לרצוח את המלך) שיימשך לסדרה הזאת. אם אתם כן אחד משלושת הדברים האלה, ואני מניח שרבים מאיתנו הם כאלה, הייתי ממליץ לראות את הסדרה הזאת. ואם ממש קשה לכם לחכות ל"משחקי הכס", אז אל תהיו מרומים מהחזות שמציגה "להרוג את המלך" בפרומואים ובשלטי החוצות הענקיים. היא לא הדבר הטוב הבא. עוד מעט העונה החדשה של "ווסטוורלד". אם לא ראיתם, לכו להשלים כי זה הדבר הטוב הבא.

עומר חגי | כתב קולנוע

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י