האמת: ביקורת פרק הפתיחה ביקורת סדרה

הסדרה הספרדית "האמת" נפתחת בסצנה בה בחורה צעירה מנסה להיאבק. הצילום לעומת זאת, רך והמצלמה מתמקדת בערימת שמיכות. זו אחת מאותן בחירות מוזרות שגורמות לצופה להתבלבל, והן רק ילכו ויתרבו ככל שהדקות יחלפו בפרק פתיחת הסדרה. "האמת", המתיימרת להיות סדרת מתח, מתארת את קורותיה של פאולה, נערה ספרדייה ויפה שנחטפה, ומנסה לברוח ולחזור הביתה. מבלי לעשות ספוילרים, אציין שלא ברור מי נגד מי, מה נגד מה, למה היא לא פונה לעזרה בשוק הומה אדם ומדוע היא קרה וקפואה לשוביה ברגע אחד ומיד לאחר מכן ענוגה ונחמדה. לא ברור איך אמור להיבנות מתח, כשהצופה כלל לא מכיר את הדמויות, את העלילה ואת המתרחש. ובכלל, אם זה באמת מותח, למה יש צורך במוזיקה מגוחכת שרק תדגיש עד כמה הסצנה אינה מוצלחת? המשחק מוזר עד כדי הרמת גבה, ולא נוצר בי שום רגש מלבד תחושת 'מה לעזאזל אני רואה כאן?'. העלילה לא נבנית, לא מרגיש שיש קשר בין הסצנות, וגם אם כן – הן מתחלפות מהר מדי ולא באמת מאפשרות למשהו להתפתח. המאמץ (וההזעה) ניכרים, אך התוצאות לא. יתרה מזאת, 70 דקות הן אורך מוגזם לפרק בסדרת טלוויזיה. אפילו "משחקי הכס" המבריקה כמעט ואינה מגיעה לאורכים כאלו, מתוך הבנה שלצופה הממוצע קשה להישאר מרוכז כל כך הרבה זמן.