סוף הפאקינג עולם: ביקורת עונה שנייה

The End of the Fucking World Series Review

מתן יניב על "סוף הפאקינג עולם: ביקורת עונה שנייה":
"ססגוני וכיפי כתמיד, אך גם נשכח ושטחי"

שתף/י

משחק ג'סיקה בארדן אלכס לותר סטיב אורם כריסטין בוטומלי

קומדיה

ביקורת סדרה לסוף הפאקינג עולם: ביקורת עונה שנייה מאת מתן יניב | כתב אתר סרט

ציון המבקר

"כיפי ושטחי"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

9.6/10

מדד פופולריות

3.4/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

מה לא נכתב על העונה הראשונה של "סוף הפאקינג עולם"? מהרגע בו מצהיר ג'יימס על היותו פסיכופת התמכרתי לבינג' בן 160 דקות של טירוף חושים, רגשות וססגוניות קולנועית שמתארת את מוחן המסובך של הדמויות. צ'רלי קובל, שכתבה גם את "שרוף, שרוף, שרוף" (סרט רוד-טריפ מטורף לא פחות), עיבדה את הסדרה הבריטית המבריקה הזו מתוך הרומן הגרפי של צ'רלס ס. פורסמן. מאז סיומה של "שובר שורות", אני לא זוכר מתי היה לי אכפת כל כך מדמויות טלוויזיונית ומתי הצלחתי לסיים עונה שלמה ביום. אליסה, ג'יימס והמסע המטורף שהם עוברים מייצגים עבורי את הבלבול ואת תהליך ההתבגרות של דור ה-Y. ג'יימס, שהחל מפסיכופת שונא בעלי חיים (או יותר נכון שפשוט לא אכפת לו מהם), נהפך בקלות לדמות מעוררת הזדהות. עליו מצליחה להתעלות אליסה, שהיא הדמות הנשית העמוקה ביותר שתוכלו למצוא כעת בנטפליקס. עם כל הכבוד לנציג הגברי, אליסה היא זו שמובילה את מרבית העלילה והבלבול העז שאוחז בה היה יכול להיכתב אך ורק בידי כותבת פמיניסטית חזקה כמו קובל עצמה.

אם בעונה הראשונה עסקנו בגיל ההתבגרות וההתעסקות בהגדרה עצמית, בעונה זו אנו מתעסקים באהבה, נישואים, קבלת אחריות ומעבר לגיל ה-20. או בקיצור, כל מה שצמד הגיבורים נהגו לצחוק עליו בעונה הקודמת. אבל ג'יימס ואליסה התבגרו ב-3 השנים שלא ראינו אותם והם כבר אינם אותם נערים שמסוגלים לברוח מבלי שאף אחד יבחין בהם. אל תצפו לחוצפה המשעשעת של אליסה או למחשבות פסיכופתיות תוצרת ג'יימס. בכלל העונה הזו הרבה פחות ברוטאלית ונועזת מאשר העונה הקודמת ומי שמצפה לדם ולאדג'יות הולך לצאת מאוכזב. אם בעונה הקודמת ראינו את אליסה אוכלת בדיינר ויוצאת ממנו מבלי לשלם, הפעם היא נהפכת בעצמה למלצרית ומטיפה לשותף שלה על כמה חשוב לשלם למלצריות. התוצאה עדיין נחמדה ומעניינת, אבל לא מתקרבת באיכותה לעונה הראשונה.

הקלף הטוב ביותר של קובל הוא הדמויות. לא משנה מה יקרה מבחינה עלילתית, אנחנו עדיין נתעניין במערכת היחסים המובכת והמתוסבכת שלהם, אבל הליך ההתבגרות שעברו במרווח הזמן שבין העונות די השטיח אותן. בשורה התחתונה, העונה עדיין כיפית וססגונית, אם כי נשכחה מראשי בדיוק בתום הקרדיטים. צמד השחקנים עדיין עושה עבודה מצוינת והכימיה ביניהם עובדת. למרות שאני מבין את הרצון להתקדם הלאה, קצת צר לי שקובל בחרה להתעסק בקו עלילתי שונה לחלוטין במקום להמשיך את הרוד טריפ הפסיכי של שני נערים הבורחים מכל העולם.

מתן יניב | כתב אתר סרט

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י