דרכים משונות: ביקורת פרקי הפתיחה

My Different Ways Series Review

יעל מאורר אליאב על "דרכים משונות: ביקורת פרקי הפתיחה":
"ראינו כבר "סיפורי אהבה" כאלה"

שתף/י

משחק מדס רות'ר קריסטין ת'ורפ

דרמה

ביקורת סדרה לדרכים משונות: ביקורת פרקי הפתיחה מאת יעל מאורר אליאב | כתבת סדרות

ציון המבקר

"אשמת הכותבים"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

9.5/10

מדד פופולריות

3.1/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

הסדרה הדנית "דרכים משונות" (My Different Ways) מספרת על ויטוס, בחור צעיר שלא מוצא את מקומו בעולם. הוא בן 27 אבל מרגיש שהוא לא מתקדם לשום מקום: הוא עובד בעבודה לא מספקת, יש לו חברה יפה ומוצלחת ממנו, שהוא לא מבין מה היא עושה איתו, ויחסיו עם אביו מנוכרים. החבר היחיד שלו הוא בן דודו. האירוע המכונן של הסדרה הוא ההיריון הבלתי צפוי של חברתו, והפגישה שלו עם בחורה חדשה ששמה אמה, במסיבת תחפושות, בחורה שהוא מתאהב בה מיד ומרגיש שהיא הנפש התאומה שלו, למרות שהשיחות ביניהם הן בעיקר על לובסטרים. למה? כי הבחורה שפגש התחפשה ללובסטר. הוא טוען שלובסטרים חיים לנצח ועל כך הם מתווכחים במשך שני פרקים. ברקע מרחפת כל הזמן אמו המתה של הבחור, שהדבר היחיד שנותר לו ממנה הוא צילום שצילמה אותו שנקרא "משהו לגבי ויטוס". מה ה"משהו" הזה? קשה לדעת. הצופים אמורים להזדהות עם דמות של בחור מנוכר שמתייחס באופן מחפיר לחברתו, ובאופן כללי חסר קסם לחלוטין. הדבר מקשה על החיבור הרגשי לדמות בסדרה שהיא איפשהו בין מלודרמה נוגה לקומדיה רומנטית.

וכך הצופים רואים פלשבקים נוגים לעברו של ויטוס בו הוא יושב חבוש בסטטוסקופ, או מטייל על החוף. הוא מצטט את אמו שאמרה "אם תלך, יהיה טוב". אבל ויטוס לא יודע לאן ללכת, ואפשר לומר שגם הסדרה הזאת לא בדיוק יודעת לאן היא הולכת. היא עגמומית וקלסטרופובית מצד אחד, אך מנסה להיות גם סיפור אהבה סוחף. החיבור הזה לא בדיוק עובד. במוקד הסדרה עומד נושא המוות וגלגול הנשמות. לשני הגיבורים יש סוד. ויטוס מסתיר מאמה, הבחורה שזה עתה פגש, את היותו במערכת יחסים, וגם את העובדה שהוא נטש את חברתו בהיריון שלא רוצה לעשות הפלה ומחליטה לגדל את התינוק בלעדיו. מה הסוד של אמה? ובכן, ויטוס פוגש אותה בחדר האמבטיה כשהיא מקיאה את נשמתה. היא מספרת לו שהיא לומדת להיות שפית אבל היא ב"חופשה". לעומת ויטוס הדיכאוני והפסימי, היא מצטיירת כנפש חופשיה שגורמת לבחור המופנם לעשות דברים שלא היה עושה בלעדיה. איזה דברים? ובכן, לשיר קריוקי ולגנוב ממסעדה מלחייה ופלפלייה (שהוא משאיר כסף עבורם על השולחן).

עד סוף הפרק השלישי לא גילינו מה הסוד הגדול של אמה, אבל כל צופה שראה סרט או שניים על סיפור אהבה "גדול מהחיים" שבו בחורה מנסה למצות את החיים עד סופם, יכול לנחש ניחוש די טוב לגבי מה מהות הסוד הזה. אבל הסדרה לא גורמת לנו להתאהב בדמויות שלה, או אפילו לחבב אותן. ויטוס הוא בחור שלא מעורר אמפתיה רבה. אמה אמורה להיות מצחיקה, קסומה, ומעניינת אבל בפועל זוהי דמות די מייגעת. האם מתעורר רצון רב להמשיך לצפות ולראות מה יקרה לדמויות האלה? אלא אם תוציא הסדרה שפן (או לובסטר) גדול במיוחד מהכובע שלה בהמשך, התשובה היא לא.

יעל מאורר אליאב | כתבת סדרות

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י