ילדות סכסכניות: ביקורת ארבעת פרקי הפתיחה''

Sad City Girls Series Review

ליטן לשינר על "ילדות סכסכניות: ביקורת ארבעת פרקי הפתיחה''":
"סדרה שעושה הכל שנון ונכון - עד לרמת הניואנסים הקטנים"

שתף/י

משחק מיה לנדסמן עינת הולנד ניב סולטן נלי רובין מנשה נוי רבקה מיכאלי שולי רנד חנה לסלאו טלי שרון שרה פון שוורצה

דרמה

ביקורת סדרה לילדות סכסכניות: ביקורת ארבעת פרקי הפתיחה'' מאת ליטן לשינר | כתבת קולנוע, טלוויזיה ורכילות

ציון המבקר

"כיפית ומחבקת"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

6.8/10

מדד פופולריות

4.3/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

לאחרונה יוצאות הרבה מאוד סדרות ישראליות חדשות, כל אחת מסומנת בתור הלהיט הבא רק כדי שנתאכזב ונמצה את הקונספט, שלכאורה נשמע מגניב, חדיש ומהפכני, אחרי שני פרקים. ועדיין הציפייה לקראת "ילדות סכסכניות הייתה גדולה בשל זהות היוצרת - שיר ראובן (פאנליסטית בתכנית הסאטירה "עד כאן"), אחת הנשים הכי שנונות בעיניי בישראל - ואפילו מבלי להתאמץ. הטוויטר שלה, הפלטפורמה הטובה ביותר להתלונן על חיי היומיום, הוא הוכחה מושלמת לזה. למרבה השמחה הסדרה "ילדות סכסכניות" - שיצרה שיר ראובן עם טליה לביא ("אפס ביחסי אנוש", "אחד בלב") שגם ביימה, רבקה אלנבי ויואב גרוס - לא מאכזבת בשום צורה, אלא להפך. אחת הסיבות העיקריות לכך היא התסריט המעולה שממצב את ראובן בצורה מובהקת בתור אחת מהכותבות הכי מצחיקות וחריפות בישראל. היא יודעת מה הנושאים המביכים או השוליים שאנחנו לא תמיד מדברים עליהם ולא מתעלמת מהעובדה שהם שם, להפך, היא נותנת להם במה ואולי אפילו מקום חם ומקבל בשבילנו להתנחם בו.

רצף האירועים האקראיים שכולנו מכירים, מגוחכים ו-וולגריים ככל שיהיו, הם אלו שנותנים ל"ילדות סכסכניות" את הקסם שבה. ליהי (מיה לנדסמן, "המפקדת", "קופה ראשית"), היא סטודנטית לרפואה, לסבית עם הורים לחוצים שעדיין נבהלים מאנשים עם עגיל בגבה, שהחליטה לעבור לתל אביב. אליה מצטרפת, לאה (עינת הולנד) דתל"שית שלומדת בשנקר, לוקחת את החיים בצ'יל ומשתדלת שלא לדאוג יותר מדי ובין השתיים נרקמת שותפות גורל. לנדסמן והולנד מעולות, בין אם זה בכימיה שמאזנת בין שתיהן ובין אם זה ביכולת לירות כל שורה בצורה הכי פחות מתאמצת אבל הכי אמיתית ואמינה שיש. הן קצוות שונים לחלוטין באופיין אך החיבור בין השתיים יוצר משהו יפהפה ולעתים אף מרגש. מלבד חיוך שנמשך לאורך רוב ארבעת הפרקים הראשונים בהם זכיתי לצפות, ורגעים בהם מצאתי את עצמי צוחקת בקול (נקודות בונוס על בדיחות עיראקים ויד אליהו), היו גם כאלה שנכנסו לי עמוק ללב, בין אם זו הדאגה של לאה לאביה למרות שלא היו בקשר מעל לשנתיים או הרצון של ליהי להרשים את הבוסית בה היא מאוהבת מהמשרד. הדיאלוגים לא מתוסרטים מדי אבל הם גם לא פשוטים מדי או חסרי תוכן (עוד הערה לזכותה של הגברת ראובן), הם מורכבים ממשפטי מחץ של שיחה שלמה אבל לא באופן מאולץ או קלישאתי.

"ילדות סכסכניות" היא בעיני אחד הדברים הכי טובים שראיתי לאחרונה בטלוויזיה המקומית. היא מזכירה את "מרוששות" המבריקה עם נגיעות של "שבעה בייבי" או כל הומור יהודי שתפס מקום בתרבות הפופולרית. הסדרה החדשה של "הוט" היא כיפית, מנחמת ומחבקת. שיר ראובן וטליה לביא עושות הכל נכון עד לרמת הניואנסים הקטנים. חשוב יותר מכל, זו ההוכחה המוחצת לכך שלפעמים לא צריך סדרה עמוסת כוכבים עם שמות מפציצים כדי לספק להיט, אלא כל מה שצריך זה שתי בנות עם כריזמה ממגנטת ששולטות בקהל עם תסריט חד, ציני ושנון שכתוב היטב.

ליטן לשינר | כתבת קולנוע, טלוויזיה ורכילות

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י