שישו ושמחו: ביקורת סדרה

"שישו ושמחו", הקומדיה המוזיקלית המרעננת והמפתיעה של כאן 11, עוסקת בחוויה צבאית שונה. היא מתמקדת ברבנות הצבאית, מעין מובלעת בתוך הצבא, ובמקהלת הרבנות, שמחפשת רלוונטיות ברוח הזמן, אך נותרת כשריד לעבר. זהו מקום בו הרב גורן והשופר שלו הם עדיין איקונות תרבותיות. "יהודי זה הכי. זה שלם. לא חצי", שרים החיילים במקהלה, אמירה אירונית בהתחשב בכך ש"שישו ושמחו" דווקא מדברת על החצוי, הלא-שלם, והמפורק, באופנים ליטרליים וסמליים. הסדרה פותחת לצופים צוהר לעולם שונה ומיוחד, ומכירה לו שורת דמויות הנעות בין המופרכות למרגשות. "שישו ושמחו" היא, כפי ששמה מעיד, סדרה מצחיקה ומבדחת. אך מתחת לצחוק ולסצנות קומיות על גבול הגרוטסקה, היא גם עוסקת בקשרים המורכבים בין דת למדינה בישראל של ימינו. היא משחקת עם חומרי נפץ שכוללים דת ומסורת, צבא, הדרה ודיכוי נשים, טיפולי המרה ופטריוטיות לוחמנית. הסדרה נפתחת בסצנה שכמו נלקחה מחלום או הזיה. חייל מזוקן ודתי, בגילומו של אקי אבני הנפלא כתמיד, עומד מול ועדה צבאית כששתי ידיו קטועות לאחר שקפץ על רימון. הסיבה למעשה הזה תתגלה בהמשך והיא אינה מתאימה בדיוק לנרטיב הגבורה האופייני. לבקשת חברי הוועדה, הוא מרכיב את הפרוטזות ומתבקש לבצע סדרת משימות שנעות בין הביזארי (תעשה לייק) לסמלי (שים טבעת על אצבעה של האישה היחידה בוועדה). האיש, שמתגלה בהמשך כאל”מ ויזנר, לוחם קשוח מהציונות הדתית סטייל אפי איתם, מתעקש על כך שענידת הטבעת אינה למטרת קידושין. הפרט הזה יתגלה כמשמעותי בהמשך הסדרה. ויזנר אינו נשוי למרות שהוא, כמו דמות אחרת בסדרה, שומר אמונים לאהובה מהעבר, שאיתה יש לו קשרים מסובכים במיוחד. את גופו הוא מקדיש לעם ולארץ, כפי שהוא אומר בסצנה מבריקה בה הפסיכולוגית שבאה להעריך את מצבו הנפשי מנסה ללחוץ את היד (המלאכותית) שלו. ויזנר מתעקש שהוא שומר נגיעה. "אבל זאת לא באמת היד שלך", אומרת הפסיכולוגית המופתעת. ויזנר משיב שיש קשר בין הגוף לנפש וכך הנפש המפעילה את היד היא החשובה באמת. במהלך המניע של הסדרה, ויזנר מוצא עצמו במקום הכי לא קרבי שאפשר. מי שחלם להיות רמטכ"ל, מוצא עצמו רב ראשי במקום רב אלוף. "שישו ושמחו" נעה בין סצנות קומיות, שנוגעות בגרוטסקי, לבין עיסוק בנפש האנושית ויחסה לגוף - ובמקרה הזה הגוף הסייבורגי של הלוחם. היחס בין הגוף לנפש הוא מוטיב מרכזי בסדרה, ומופיע בה פעמים רבות. כך למשל, בסצנה בה קוברים עורלות של חיילים שעברו ברית מילה תוך אמירה שעליהן, כמו על גוי, לא אומרים "קדיש". "שישו ושמחו" מספקת עוד ועוד סצנות הזויות (במובן המקורי של המילה) ומצחיקות, שבהן הגבול בין המציאות לדמיון מתערער במוחן של הדמויות, ולעיניהם המשתאות של הצופים. הנציג של הצופים החילונים בסדרה הוא גידי (עילי צ'פמן), בחור חילוני רב קסם, עריק שנתפס באמצע טריפ סמים ונלקח לרבנות הצבאית. צ'פמן, השחקן המגלם את גידי בחן רב, הוא תגלית מרעננת ונראה שצפוי לו עתיד מזהיר. ההיכרות של גידי, ושלנו, עם העולם שאליו הוא נקלע נחווית כמעין הזיה. המוקד הרגשי של הסדרה הוא נחומי (נוה צור, "פרא אציל"), השואף להיות סולן במקהלה. צור מוכיח שוב את יכולות המשחק המופלאות שלו, שעליהן זכה בפרס אופיר. נחומי, הדתי הביישן שמעולם לא ידע אישה, וגידי הגיטריסט החילוני ההולל, השונים כל כך זה מזה, הופכים לחברים טובים. כל אחד מהם משמש מדריך לחברו בעולם שאותו אינו מכיר. הקסם הרב של שני השחקנים הצעירים כובש את המסך ויוצר שילוב משכנע בין ההומור הפרוע לבין הרגש האותנטי שהם מביעים, לעיתים רק במבט. בעולם הכל-גברי הזה יש גם אישה אחת, הרל"שית של הרב הצבאי הראשי, שירה (יסמין עיון, "עממיות") קיבוצניקית חילונית, המסורה מאוד לחיילי היחידה ומתפקדת כדמות אם\מושא תשוקה\אחות. עיון נהדרת בתפקיד שירה, אישה בעולם גברי, דתי ושמרני העומדת בפני לחצים רבים. הסדרה מותחת ביקורת על האשמת נשים ב"חוסר צניעות" כדרך לשלוט במיניותן ובחייהן, ועושה זאת, בדרכה המיוחדת, דווקא בקטע שירה וריקוד בו שירה מואשמת שהיא "מחבלת" בגלל חוסר צניעותה. זהו אינו האלמנט החתרני היחיד בסדרה, שעוסקת גם בטיפולי המרה לחייל הגיי ביחידה, ש"מטופל" על ידי פסיכולוג דתי (אוהד קנולר) שמגפף אותו כדי "לרפא" אותו. "אנחנו מכשירים גם פרות קדושות", שרים החיילים בפרק הראשון של הסדרה, ו"שישו ושמחו" אכן בועטת בשמחה בכמה וכמה כאלה. היא הצליחה כבר להרגיז אנשים בציבור הדתי, היא כבר הצליחה להרגיז אנשים בציבור הדתי, אך "שישו ושמחו" משלבת את הביקורת הנוקבת שלה על הליקויים במערכות הכוח הנוכחיות עם הרבה אהבה ואמפתיה לדמויות שלה, ומתוך הכרות עמוקה עם העולם אותו היא מבקרת אך גם אוהבת ומעריכה.

תרגיע: ביקורת עונת הסיום Curb Your Enthusiasm חדש 2024

טד: ביקורת עונה ראשונה Ted חדש 2024

סובייצקה: ביקורת עונה ראשונה Sovietzka חדש 2023

פשוט ככה: ביקורת עונה 2 .‏And Just Like That חדש 2023

בארי: ביקורת עונה רביעית Barry 2023

זוהי אנגליה This England 2023

עצבים: ביקורת סדרה Beef 2023

שרינקינג: ביקורת עונה ראשונה Shrinking 2023

אבירם כץ: ביקורת סדרה Aviram Katz 2023

חאנשי: ביקורת פרקי הפתיחה Chanshi 2022

נערות דרי: ביקורת עונה שלישית Derry Girls 2022

המפקדת: ביקורת עונה 2 HaMefakedet 2022

רק רציחות בבניין: ביקורת עונה שנייה Only Murders in the Building 2022

מו: ביקורת סדרה Mo 2022

שישו ושמחו: ביקורת סדרה For Gods Sake 2022

Hacks: ביקורת עונה שנייה Hacks 2022

בובה רוסית: ביקורת עונה שנייה Russian Doll 2022

האישה מהבית שממול לבחורה בחלון: ביקורת סדרה The Woman in the House 2022

הדיילת: ביקורת סדרה The Flight Attendant 2022

פשוט ככה (סקס והעיר הגדולה): ביקורת סדרה And Just Like That 2022